בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ויהי אחרי הדברים האלה

על מה שהיה, על מה שעכשיו ועל מה שאולי
לפני 12 שנים. 20 ביוני 2011 בשעה 11:51

בדס"מ, ויקיפדיה :
פעילות BDSM לעולם אינה התעללות, שכן קבלת התפקידים על ידי כל אחד מהצדדים נעשית תמיד במודע, מרצון ומבחירה חופשית, כאשר לכל אחד מהמשתתפים שמורה תמיד היכולת להפסיק את הפעילות.

או "הכל צפוי והרשות נתונה "?


____________________________________________________________________

יש לקחת בחשבון שהמונעת מיצריה נקלעת למצב עגום ואף מסוכן.
התחושה דומה ללביאה עתירת עוצמות שסגורה בכלוב קטן . האנרגיה עומדת להתפוצץ ואין מזור.
ואז, מגיע המילוט בדמות שולט. הוא לא עושה כלום ואת , המתבוססת במיצי יצריך , שועטת על ההזדמנות ומתמסרת לו עד כלות .
לרגליו את סמרטוט, שטיח, זונה, כלבה, כלבת רחוב או אשפתות, כל חיה או כל יצוג.
אין לך את היכולת לבחור מה לעשות או מה להיות ולכן האדון, בטובו כי רב, עושה זאת עבורך. וככל שהוא מלעיט את יצריך בתוכך את מסתממת עוד יותר והולכת ושוקעת בעונג אין סופי להתמסרות המוחלטת - לצורך חדש- לשרת אותו בכל דרך.
זה לא סתם חשק. זו לא סתם תשוקה לארוחה דשנה שתעשה לך את היום. זה גם לא ריצה לפריקת אנרגיה ובחזרה.
זה יצר שלא יעזוב אותך. שהוא חלק ממך. שמשפיע על יכולת ההיגיון והחשיבה. שמתעלם מכל התארים שלך, מכל ההישגים, התפקידים, המשפחה, החברים - ומעביר את הסמכות המלאה של ניהולך המוחלט על ידי אדם אחד. וגם אם תחליטי לנסות בלעדיו, ואם באמת תצליחי- במוקדם או במאוחר תגלי שאת עורגת למקום ההוא בלילות. שכשאת עוצמת את העיניים את מרגישה רק אותו. מנהל אותך, מנחה אותך, מפעיל אותך. וכל התפקוד היומיומי נדחק הצידה ברובוטיות מעושה, את מנהלת עולמות בעסק אבל כל חושיך מזדקרים ומחפשים את המכולה הענקית הזו שתוכל להכיל אותך ואת האנרגיה המטורפת שמטלטלת אותך. ושוב, את חוזרת מובסת אל ברירת המחדל , אל האיש ההוא.

זו לא בחירה חופשית
שמורה לך רק היכולת לנסות להפסיק את הפעילות.
עד הפעם הבאה.....

לפני 12 שנים. 17 ביוני 2011 בשעה 11:14

צופה , גולשת, מלקטת ברשת -
עוד תמונות ועוד מראות.
וכל מראה מחייב בדיקה עם עצמי-
מדבר אליי?
מניע איד אפל?
או מרחיק ?
או מבלבל?

הזמן הארוך שחלף מפהק על הצג באדישות
וקול ענות חלושה מנסה בכל זאת להרעיד אצלי איזה תות.
זה לא מצליח- כי כבר עבר ונגמר ,
או אולי כי חל בי סוג של מעבר-
מכלבה נשלטת ביד רמה
לאחת שממש לא בזין שלה
[i]

לפני 15 שנים. 27 במרץ 2009 בשעה 7:51

מאז ועד היום השתנו אהבותיי
מאז ועד היום התחדדו העזותיי
מאז ועד היום התגוונו המשחקים
מאז ועד היום התווספו התפקידים

אח"כ הוכחתי שאני לגמרי שולטת בתשוקותיי.
ואיני צריכה אף אחד להיות שותף סמוי בחיי.
והתהלכתי ונילית בעולם
מנסה להתערבב ולחיות כמו כולם.

זה לא יקרה.
זה לא קרה.

תמיד תמיד אשאר שונה

לפני 15 שנים. 6 באוגוסט 2008 בשעה 10:04

המגע שלו- הנגיעה, האחיזה
המילים שלו- הלחישה , הפקודה
הגוף מתקשח, הנשמה נמסה
כמה מתגעגעת אל ההוא, הנפלא.

וזכרון חי של תמונות ישנות
מערבב טעמים וזמנים עם קולות
מתבלגנות המילים עם כל המנות

נמחקו השמות, נמחקו הפרטים
התערבב הסטייק עם ונילה ומוס

נשארתי עם פיעפוע רעב בכוס

😄

לפני 15 שנים. 27 ביוני 2008 בשעה 9:01

חזק וחלש
כואב ונעים
עמוק ורדוד
בחוץ ובפנים

פעם זה מתנפץ כמו נחשול מטורף
רסיסים מעטרים את גופי

פעם זה עדין כמו שיער נוצה
ועונג פושט בכולי

הודו לאלוהים על היכולת שנתן לנו לבחור-
להכיל הכל ולהנות מהשפע

ולכם, שבת שלום.

לפני 15 שנים. 20 ביוני 2008 בשעה 12:03

ריחות, תבשילים, מפה לבנה, משפחה, בית.
ורק החוסר העצוב, הבודד מקופל עמוק בפנים.
שולח זרועות .
מתפשט בחום הנרות.

יכול היה להיות כל כך פשוט לו הייתי
לו היית

איך עושים "שבת שלום"?