לא סתם אומרים שהעיניים הם המראה של הנפש
וכשאני מביט בך בעיניים העגולות,העמוקות והיפות שלך
אני לא רק מרגיש
אני יודע
אני רואה בעיניים שלך עומק של בטחון
אני רואה בתוכן הרים של שלווה
אני רואה אותן מוצפות בים של אהבה ונתינה
אני רואה אותי משתקף עליהן
מביט בך בחזרה
ויודע,יודע שכשאמרת לי שאני גר בלב שלך
שזה אומר הכול.
אני אוהב להפתיע אותך עם דברים חדשים כל פעם
ביצירתיות שאת מעריכה ומוקירה
יש בינינו מעין טלפתיה מיוחדת,מקשרת ומחברת
אני מרגיש מה את עומדת לומר לי או לשאול אותי
אך לא תמיד יש לי את התשובות או המילים הנכונות לומר.
הרבה פעמים הלב שלי עובד חזק הרבה יותר מהראש
בשגרה היומיומית לא תמיד
אבל איתך זה המון פעמים פשוט כך.
היום הופתעתי.
בחוזקה. בעוצמה.
פגעתי בך לצערי ומיד נפגעתי בחזרה.
לא כי רצית לפגוע – כי פשוט נפגעת.
בום "על רגשי" התרחש.
אנחנו לומדים להכיר אחד את השנייה ולהיפך
חלק מהדברים מכירים
והמון דברים חדשים לי,לך,לשנינו.
וזה כל היופי של במסע של ביחד.
נטפס על גבעות,נכבוש הרים אך לעיתים גם מפולות.
נצעד בנחלים,נחצה נהרות אך לעיתים גם ניפול למים הקפואים.
נשחה באגמים,נצלול במעמקי האוקיאנוס אך לפעמים נרגיש שחסרה לנו נשימה.
נקפוץ מצמרות העצים,מגשרים עצומים אך לעיתים ניחבט במכה.
כל עוד אנחנו יד ביד
כל עוד אני שומר עליך ואת עלי
נעבור את זה יחד
נעלה וניפול
אך נלך ונתעצם,יחד.
הבוקר התפרקתי
הוצאתי
הרגשתי וחוויתי בעוצמה לא מוכרת לי
חדשה,חזקה ומציאותית ביותר.
היום בכיתי עד כאב
כאב מבפנים שגרם לכאב מבחוץ שגרם לבפנים...
אני לומד להכיר אותך כל יום,כל שעה,כל רגע
ואת אותי
זה מה שאנחנו עוברים וזה מה שנעבור
בבוקר בכיתי מכאב
ולפני שנפרדנו כשהייתי צריך לנסוע
התחבקנו
נגענו
הבטתי בך
והעניים החלו לדמוע
כאילו הוציאו החוצה את מה שהלב הרגיש
בכיתי מאושר
בכינו מאושר
"תגרום לי לבכות מאושר" אמרת לי.
ואני מאחל לנו שהלוואי וכל דמעת בכי של כאב
תהפוך לאוקיאנוס דמעות של אושר
"תכתוב לי מילים,אני אוהבת שאתה כותב לי"
את מה ואיך שאני מרגיש –אמרתי לך
עכשיו אני יכול גם לכתוב לך את המילים...
אוהב אותך 😄
לפני 17 שנים. 28 בספטמבר 2007 בשעה 19:41
