מותק שלי
איזה מוזר לכתוב לך מכאן
כאשר לאחרונה הימים והלילות
הפכו להיות שלנו יחד
אהובה שלי
איזה מדהים להיות איתך
כאשר הזמן עובר כל כך מהר
כשאנחנו נהנים ללא פחד
חברה שלי
איזה עונג לארח אותך
לצאת איתך
לבלות איתך
זכות ואושר
מלכתי הנערצת
זוכר את מקומי לרגלייך
לעטוף אותך
לחבק אותך
להגן עליך מכל רע
להיות שם בשבילך
החיבוקים האלו שלנו
אין שום הרגשה בעולם שתשווה לכך
לאנרגיה,לעוצמה,לחיבור,לשקט,לתשוקה ולשלווה.
הלוואי ונתחבק ככה עוד ועוד
הלוואי ויכלתי עכשיו לחבק אותך
ללטף אותך
לעשות לך נעים ומרגיע
כדי שהכאב הזה יחלוף ממך לאחר שתתעוררי
אני איתך
לצידך
לרגלייך
ואפילו, אם תביטי בזווית העין שם למעלה
תראי שהנשמה שלי במעוף האהבה
כי כשאני איתך איתך
אני עף מאהבה
ולפני הנשיקה והחיבוק: חוב קטן של זמר גדול...
בכל פעם כשאני רואה אותך
בכל פעם כשאני אוהב אותך
אני עף, אני עף
אני עף אליך כמו ענן שיכור
נמשך אליך כמו פרפר לאור
אני עף, אני עף
אולי אנחנו מרחפים בדימיונות
כשבתוכינו כוונות שמשתנות
ובתוכינו, בתוכינו אהבה
ובתוכינו, בתוכינו אהבה
בכל פעם כשאנחנו מדברים
מתחברים למקומות המוזרים
אני עף, אני עף
בכל פעם כשאנחנו מתקרבים
ושוכחים את המקומות הכואבים
אני עף, אני עף
אולי אנחנו מרחפים בדימיונות
כשבתוכינו כוונות שמשתנות
ובתוכינו, בתוכינו אהבה
ובתוכינו, בתוכינו אהבה
ובתוכינו, בתוכינו אהבה...
לפני 17 שנים. 28 באוקטובר 2007 בשעה 21:33
