עדיין מנסה להתפכח
אותן השעות לא יוצאות לי מהראש
כמו שאחרי שכרות שותה המון מים וקפה שחור
כך מנסה להקשיב לראש לרציונליות אחרי הפצצה אמוציונלית בלתי נתנת להסבר
אולי זו בכל זאת בועה שאוטוטו תתפוצץ
שתשאיר חלל ריק וכואב
אבל כ"כ נעים שם, כל כך מגרה, כל כך יפה, כל כך אחר ושונה
לא יודע...
הלוואי ויכלתי להסביר זאת במילים
אני שוב בסחרור של רגשות
בוחר לנסות לעלות חזרה
לא יודע מאיפה הכח פתאום
אבל דווקא הוא בא לידי ביטוי בפן הפיזי
מתעל לשם את האמוציות והרצון להתרומם חזרה
שלשום ריצה יוצאת דופן
היום מצאתי לי תרפיה נוספת
לשחות 40 בריכות
עוד אחת ועוד אחת
לוקח אוויר צולל לתחתית
שקט,דממה,לא חושב על כלום
עוד תנועה ועוד תנועה
עולה מעלה לקוח אוויר
ומיד חוזר לתחתית הבריכה
לפחות במים לא רואים אם בוכים
בדרך חזרה זולגת לה דמעה
זה כבר לא בגלל הכלור
הרי התחמשתי במשקפי שחיה
שבת שלום
לפני 18 שנים. 24 במרץ 2006 בשעה 17:42
