מקדש הסטיות שלי

אני עוד ילד.

ואמנם עוד לא ביקרתי במקומות אקזוטיים ומיוחדים.

ואולי אני רק ילד.

אבל בכל זאת, זכיתי לבקר במקומות הכי אפלים בנשמה שלך.

ואולי רק בגלל שאני ילד.

ידעתי לצייר לך כבשה, כשרצית לשקוע לתוך התהום שלך.

ואולי בזכות זה שאני ילד.

יכולתי לגרום לך להרגיש הכי מוגנת בעולם, בתוך הגיהנום הזה שאת מייצרת לעצמך.

אז אולי אני רק ילד, ואולי לא טעמתי בעיני נופים אקזוטיים מיוחדים.

אבל הייתי במקומות כל כך אפלים וכמוסים, בתוכך.

וזכיתי, זכיתי להוציא אותך משם עם חיוך.

וזכיתי לתת לך את המקום המוגן הזה שכל כך הזדקקת לו.

ואולי יום אחד קצת יכאב לי.

אולי יום אחד קצת יכאב לי כשאבין שאת ניזונה מהאור שלי.

ואני ניזון מהחשיכה שלך.

אבל לא משנה מה, תמיד אהיה שם כדי לצייר לך כבשה.

ותמיד אושיט לך יד, לא משנה כמה התהום תהיה עמוקה.