שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

עכשיו זה הזמן

החיים שלי ורק שלי ...
לפני 17 שנים. 12 בדצמבר 2006 בשעה 15:01

השעה חצות , יום חמישי, אני באה אליה לעבודה , אין לה מושג שאני שם.
רואה אותה מחכה למונית בחוץ, מותשת מיום שלם שהתחיל בבוקר.
ניגשת אליה מאחור ולוחשת לה באוזן.. את עייפה? היא מסתובבת מבוהלת כולה,
היא אומרת שהיא מתה מעייפות ורוצה כבר להגיע הבייתה ולישון.
עוד לא , אני אומרת לה, את עובדת גם אצלי שכחת? היא מחייכת , העיניים שלה מבוהלות.
אנחנו עולות לרכב שלי ונוסעות משם לביתה. כל הבית ישן. אנחנו נכנסות לחדר הריק.
תורידי בגדים ותסתובבי עם הפנים לקיר. היא מבצעת.
שכחת שאת השפחה שלי ?? אני שואלת אותה, היא אומרת שלא שכחה ולא תשכח לעולם.

נצמדת לגופה העירום , מרגישה שקר לה. מושכת את שיערה ומתחילה לצבוט לה בפיטמות.
היא נאנחת מכאב, אני מחייכת , אוהבת שכואב לה.
אני מתחילה לתת לה ספנקים בישבן המושלם שלה, הוא מתחיל להאדים ואני נהנית מכל רגע.
היא שואלת למה אני עושה לה את זה ... ואני אומרת כי זה מה שמגיע לה, על הכאב שהכאיבה לי.

אני הולכת למיטה מתפשטת ומסמנת לה לבוא, היא כבר יודעת מה היא צריכה לעשות, היא מביטה בעיני ומחכה לאישור. אני תופסת לה את השיער ומורידה את הראש שלה לעבר הכוס שלי, זה שהיא כל כך אוהבת. מכורה לו. היא מתחילה ללקק, ואני מצמידה אותה חזק לשם. מזיינת לה את הפה. היא גונחת. התגעגעה לזה.
ואז אני גומרת. היא מרוצה. וגם אני.

אנחנו נשכבות על הגב, תפתחי את הרגליים אני אומרת לה, ואז אני שואלת אותה מי היא?? היא עונה את שמה, ואני שואלת - ומה את ? היא אומרת - אני השפחה שלך, הסאבית שלך, הזונה שלך. אני מחייכת. מתחילה לגעת בקצה החור של הכוס שלה, רוצה שאני אזיין אותך? אני שואלת , והיא צורחת שכן. אני מתחילה לזיין אותה חזק עם האצבעות, היא גונחת מהנאה. אני מחייכת. היא בוכה.

אני אומרת לה שאני רוצה לגמור, היא מתחילה לזיין אותי, אני גומרת מלא פעמים. היא עייפה. אני סוטרת לה חזק ואומרת לה שאני שונאת אותה ושהיא חרא של שפחה. היא בוכה שוב.

היא מתיישבת עליי ומתחילה לנוע .. עוד.. ועוד ואז היא גומרת. אני מחייכת. מחבקת אותה חזק.

קיבלתי מה שרציתי. עכשיו אני הולכת הביתה.

godisafemale​(שולטת) - פשיייייייייייייייי.............. אהבתי לגמרי!

אקטים של הפתעה מאחור במקום ובזמן בלתי צפויים זה אחד מביטויי השליטה האולטימטיביים! - שאפו נעמה!

}{
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י