יש לי תחושה שאם אני אומרת את מה שאני חושבת אז אני עושה טוב. כנראה שאני בדעת יחיד.
מי שאני מרשה לעצמי להתבטא בפניו באמת וללא כל מסיכות בסופו של דבר יוצא פגוע.
יכול להיות שהבעיה היא בי ואינני יודעת להתנסח כראוי, אבל צריכים להבין שאני רוצה רק טוב.
לחבריי אני רוצה לגרום אושר ואולי זה יצריך ממני לשים מראה ענקית מול פניהם. משום מה אני מקבלת את הרושם שמי שאני מרגישה את הצורך לשים מולו ראי, במיוחד אם אותו אחד ביקש ממני זאת, הוא פשוט בא ושובר לי את הראי על הראש. הלו מה העניינים? ביקשת את דעתי הכנה, הודעתי שהיא לא תהיה קלה ובכל זאת רצית בה, בבקשה. רק חברים אמיתיים יאמרו לך את האמת גם אם היא קשה.
למה לבוא ולבעוט לי ישר בפנים?
פעם הבאה שמישהו מבקש את דעתי בנוגע לחייו הפרטיים, נא לציין שהם רוצים לקבל את מה שהם רוצים לשמוע ולאו דווקא את מה שאני חושבת.
ערב טוב שיהיה לרובכם.
לפני 17 שנים. 8 בנובמבר 2007 בשעה 16:33
