טוב אז הבטחתי להמשיך ולספר מה עובר עלי פה בת"א.
בתור אחת שגרה עד לא מזמן בבאר שבע היה נורא מוזר לי לחתום על חוזה ועוד להחתים עליו שני ערבים...
בבאר שבע הרעיון הוא נורא פשוט. לוקחים פתק (במקרה הטוב, במקרה הרע זה מפית נייר) וכותבים עליו "תזהר לא לשלם ותזהר להרוס לי את הבית. תביא כסף". וזה בערך החוזה שכירות שם.
אז נכון שפה זה ת"א אבל ראבק למה להסחף??
ארזתי את כל רכושי ויצאתי לבית החדש.
אחרי שפירקתי את הכל (ומצאתי את מברשת השיניים שלי - למי שמתמיד בבלוג) הבית עדיין נראה ריק לאללה.
דירה של 110 מ"ר לא קל לרהט בכלל.
על אחת כמה וכמה שאין לי עדיין סלון אז זה נראה עוד יותר ריק.
ביום הראשון כיסאות לא היו וכל פעם שרציתי לשבת אז הלכתי לשכנים או התיישבתי על הרצפה.
ביום השלישי הגיעו הכיסאות. וכבר יכולתי לארח את משפחתי בסלון החדש שלי - 4 כיסאות כתר ושולחן קטנצ'יק מימי הביניים.
ביום הרביעי כבר הלכתי לקנות שטיח ווילונות כי השמש דופקת לי בעין כל יום בשעה 7:20 בדיוק!!!
כן כן למדתי לקרוא שעון שמש. 7:20 זו השעה שהשמש בעין.
אז מקווה שהיום כבר יהיו לי וילונות מוכנים ומחר כבר לא אקום כל כך מוקדם.
כמובן שמוקדם זה יחסי כי הכלבה החדשה שלי (כזאת שהולכת קבוע על 4 ויש לה זנב ...באתר כזה צריך לדייק מי היא הכלבה החדשה שלי) מתעוררת נורא מוקדם ואז קופצת עלי כדי להעיר אותי שאני אראה איך היא משתינה לי בחדר.
אחרי שראיתי אותה משתינה יש לה מבט כזה שאומר: "יש לך 5 דקות לפני שאני גם מחרבנת לך פה" ובריצת אמוק אני יורדת איתה למטה לטיול של חצי שעה שבו היא בעיקר לא עושה כלום ואיך שאנחנו נכנסות הבייתה היא מחרבנת בכניסה.
נשבעת לכם לחנך כלבה מסוג כזה הרבה יותר קשה מאשר לחנך כלבים מהסוג שאני רגילה אליו יותר.
כמובן שהתחיל טקס חדש בבית. מצאי את נעלייך. כל בוקר אני מוצאת נעל אחת אבל האחרת... הא! פה המשחק מתחיל. איפה למען השם היא שמה אותה??? פעם אחת מצאתי אותה מתחת למיטה, אחר כך בחדר הריק (שאגב אני עדיין מחפשת שותפ\ה) לרוב הנעליים מוחבאות טוב טוב באמבטיה או מאחורי האסלה.
לא כייף המשחק הזה. אבל אי אפשר לכעוס על הפרצוף המתוק הזה שישן איתי כפיות ומפליץ בטירוף מתחת לשמיכה. (כלבה קטנה עם נאדים ממש ממש מסריחים)
יאללה שיהיה לנו אחלה סופ"ש.
הולכת לחפש את הנעל בית השניה שלי....
לפני 16 שנים. 11 בינואר 2008 בשעה 9:42
