טוב, בהמשך לבלוג הדיכאוני הקודם החלטתי לעשות מעשה.
חזרתי היום מהעבודה יחסית מוקדם והחלטתי להתחיל בארגון החדר.
נערכתי כמו שצריך. לבשתי בגדים נוחים, עשיתי קוקו פרחה (כזה למעלה כמו של השנורקל של הזרבובים)
והחלטתי שאין מצב ואני חייבת לפעול בנוגע לסמטוחה שיש לי בחדר.
ניגשתי למחשב להפעיל לי מוזיקה, בחרתי לי את מיטב השירים שאני אוהבת. סידרתי לי אותם בתיקייה מיוחדת כדי שלא אצטרך לגשת למחשב כל פעם מחדש, העברתי את המסנג'ר ל"עסוקה", ארגנתי את השולחן של המחשב, ניקיתי אבק מהמסך של המחשב, הדלקתי סיגריה ונכנסתי לכאן.
סעמ'ק, לא מצליחה להביא את עצמי לסידור החדר.
רציתי, באמת שרציתי, העכבר בא לפה לבד. הוא כבר מכיר את הדרך בע"פ.
ואם הוא כבר בא... מה אני לא אבדוק מה חדש ? לא נחליף איזה מילה בצ'ט?
מפה לשם עברו שעתיים ואני כבר בלחץ של זמן לצאת לחתונה חשובה ביותר.
אז מה יצא לי מזה? כלום !
נשבעת שמחר אני מסדרת. (או לפחות עד הסוף שבוע)
לפני 15 שנים. 11 באוקטובר 2009 בשעה 23:32
