אז מה העניינים ? מלא זמן לא דיברנו.
השותפה הודיעה לי היום שהיא החליטה לעזוב. אם מישהו מחפש דירה מגניבה לאללה אתם יודעים מה לעשות. פרטים ינתנו למי שמעוניין.
אצלי החיים זורמים כרגיל. שונאת את העבודה ושוקלת לחפש משהו אחר. ממש לשנות תחום. אני לא בנויה יותר לעבודה מסביב לשעון. מה לעשות אני כבר לא ילדה (מי אמר את זה ?!).
אני ממש רואה את מצב החיים שלי בחדר שלי. כשהוא הפוך לחלוטין גם הראש שלי הפוך. אין לי כח להשקיע בכלום ופשוט נותנת לערימות הכביסה להצטבר עד שיהיה לי כח לקפל את הכל או לדחוס את זה בצורה מאורגנת יותר לארון.
שהכל זורם לי טוב אני רואה את זה גם. פתאום החדר תמיד מסודר, תמיד נקי, אפילו המאפרה לא עמוסה.
בחודשיים האחרונים החדר הפוך. אבל ממש הפוך. נכון שמדי פעם שבאים אנשים אני מארגנת קצת. אמא שלי אומרת שזה סידור על מנת "לעוור את עיני החותנת" (כזה שמנקים מסביב לשטיח) אז חותנת אין לי וגם אין לי על מי לעשות רושם של חדר מסודר אבל אולי זה בשביל עצמי.
אני צריכה קצת לעשות לעצמי הצגה שהכל בסדר והכל טוב כדי לנסות להניע את עצמי למשוך עוד יום.
אני עוברת ימים לא קלים בכלל. לא במישור האישי ולא במישור התעסוקתי.
בקטע האישי זה לא עניינכם אז לא אכנס לזה אבל בקטע של עבודה. וואי, נורא קשה להגיע כל יום לעבודה שאתה שונא, שונאת את האנשים שם ומקללת כל פעם שהרגל עוברת את הדלת. מוצאת את עצמי פשוט בוכה בעבודה. מה נהיה איתי ? מעולם לא הייתי ככה.
אני יודעת שמגיע לי יותר. ואני אמצא את מה שמגיע לי. אני לא יודעת איפה אבל אולי אם אני אתחיל לחפש זה יבוא.
הבוקר מישהו חשוב אמר לי "יאללה די עם המשחקים בואי תתחילי להיות גדולה". נראה לי שהוא צודק.
אני עוברת לליגה של הגדולים. איך? מתי? אין לי מושג. אבל החלטתי.
לפני 15 שנים. 5 באוקטובר 2009 בשעה 12:55
