כמה צפוי שדווקא עכשיו בתקופת בחינות כל כך קשה ומעצבנת אני אתחיל לכתוב כאן.
כי הרי כשצריך ללמוד פתאום נזכרים ששכחתי לסדר את התבלינים לפי סדר א-ב או בדיוק רציתי ללכת לספור את המרצפות במרפסת ... מסוג הדברים האלה.
תקופת בחינות זה מן סוג של עינוי . האוניברסיטה בודקת אותך כמה מהר אפשר ללמוד חומר של סמסטר שלם ולזכור הכל למבחן. וזה עוד לפני שביקשו ממני ליישם הכל בשטח.
לא עדיף להכריח אותנו לשכב על מיטת מסמרים ???
שונאת את התקופה הזאת, כל פעם מחדש אני תוהה למה אני מעבירה את עצמי שוב ושוב את הגועל נפש הזה. כל פעם מחדש אני תוהה ביני לבין עצמי למה באמת חייבים תואר ? הרי לא כולם למדו ויש המון שהצליחו גם בלעדיו. למה שאני לא אהיה כזאת ? ואז אני עונה לעצמי שאני סתם מבזבזת זמן יקר שבו יכולתי לנתח עוד מאזן או לחשב תיק השקעות.
הרי זה מה שכולם עושים בזמנם הפנוי בשביל הכייף לא ? או זה או כמובן לפתור פונקציות שלעולם לא אשתמש בהם בחיי האמיתיים - לאחר הלימודים. יהיו לי אנשים שיעשו את זה בשבילי (אני אופטימית - נא לא להרוס לי).
אם יש דבר אחד טוב בכל התקופה הלא נעימה הזאת זה שיש לי למי להתגעגע. נכון, זה מקשה על הלימודים הרבה יותר, אבל זה אחלה של תמריץ ללמוד יותר טוב כדי לא להגיע למועדי ב'.
בלונדי שלי, ילד יפה שלי, תודה לך שאתה שם. תומך, מקשיב, מעודד.
אין לי מושג מה הייתי עושה אם לא הייתה לי את הכתף שלך להשען עליה.
מבטיחה לך שבבוא העת אהיה שם בשבילך, אבל כמו שאני מכירה אותך אתה לא תזדקק לה. אתה פשוט הרבה יותר חכם ממני. אתה תדע לא להבריז משיעורים.
מחכה כבר לרגע שבו אוכל להתעורר ביקיצה טבעית בלי דחף עז ללכת ללמוד משהו. אוכל לקום בצהריים להתבטל בכייף מול הטמבליזיה ולשמוע את תאי המוח שלי מתפוצצים בזה אחר זה.
בלילה אוכל ללכת לישון מחובקת איתך - אהוב שלי. ולא להסתפק רק בשיחת לילה טוב ככה משני קצוות ארצנו. שלא תבין לא נכון... אני מחכה לשיחות האלו כמו אויר לנשימה, רק הייתי מעדיפה לתפוס בישבנך תוך כדי, ואם אינני טועה חברות התקשורת לא מספקות שירות כזה עדיין.
זהו, שיהיה בהצלחה לי ולכל הסטודנטים פה.
ולך יפה שלי שולחת המון המון נשיקות ודיגדוגים.
לפני 18 שנים. 2 בפברואר 2006 בשעה 22:09
