לפני 18 שנים. 2 באפריל 2006 בשעה 11:35
יש אצלי שני סוגי געגועים
האחד הוא לאנשים ספציפיים. כאלה שאני נורא אוהבת אבל מה לעשות מפאת הנסיבות לא יוצא לי להיות עימם בקשר ואחר כך אני יוצאת החולירע שלא מתקשרת. אני מודעת לבעיה . זה כבר שנים ככה. אז לאותם אנשים ספציפיים שמבינים כרגע שבם מדובר אני נורא מתנצלת. אוהבת אתכם רק אני בעומס לא נורמלי ואל תכעסו עליי. תרימו טלפון אני אשמח לשוחח.
הסוג השני הוא געגועים לאהוב. מתגעגעת לישון לצידך, להרדם בזרועותייך, להעביר את ידי על ישבנך המאדים, לראות את השיער שלך על הבוקר (חוויה מומלצת), להתעורר בבוקר מהנשיקות שלך, לצחוק יחד מהשטויות שלנו, מהגששים, לשמוע את קולך המסטול שאני מעירה אותך משינה למרות שאתה לא תודה בזה, מתגעגעת אלייך.
ילד שלי...
אני כל כך אוהבת אותך, מחכה כבר לרגע שבו אחבק אותך שוב.
