יש ימים שהם פשוט לא היום שלך.
זה התחיל בזה ששלושת השעונים שלי לא צלצלו בבוקר אז לא קמתי לשעור. ( יותר הגיוני שכיביתי אותם ואני לא זוכרת אבל לצורך העניין הם לא צלצלו) זה המשיך בעובדה שאם כבר פיספסתי את השעור הראשון ... אז למה לרוץ לשעור השני ?
ואז שאני כבר מועילה בטובי להגיע לכיתה יש שעור משעמם בטירוף והמרצה כל הזמן משום מה נתפסה עלי ושאלה אותי שאלות ... ראבק יש עוד 35 אנשים חוץ ממני שם.
כשנגמר כבר השעור התחלתי את ריצת האמוק לעבודה . וגם שם המשיכו הזוועות.
לחץ טלפונים צעקות רעש . 8 שעות של רעש וצלצולים וכאב ראש אחד שרק הולך וגדל משניה לשניה. כשנגמר כבר היום ואני סוגרת את המשרד ונכנסת למונית הנהג מתווכח איתי על הקבלה . החוצפן המושתן הזה מתחיל להסביר לי שזה רק לצורכי מס ותו לא. נכון שזה לצורכי מס לכן אני רוצה אותה. הוא טוען שהמונה לא עובד (מעניין לי את השחלה השמאלית) אני רוצה קבלה ! אז הוא פוגש נהג אחר שידפיס לי קבלה . לא לפני שהוא אוסף עוד בחור ככה על הדרך. שכחתי לציין שההתחברות לנהג האחר נעשתה כבר הרבה אחרי הבית שלי ויותר קרוב למקום שהבחור השני , שאמר שהוא נורא ממהר, רצה לרדת. אז הנהג ככה בנונשלנטיות מוריד קודם את הבחור שאסף על הדרך. לא ייאמן חוצפה של אנשים. מה נסגר ? עליתי ראשונה ואני גם אגיע הבייתה ראשונה ! השעה מאוחרת וגם אני רוצה כבר הבייתה. כשכבר הוא הגיע אל הבית שלי הוא לא היה מוכן לתת לי את מספרו בתחנת המוניות כי ידע שאתלונן. נו ברור שאתלונן עיכבת אותי ב15 דקות ולא רצית לתת לי קבלה . הייתי צריכה להתווכח על מנת לקבל אותה . כמובן שכשירדתי מהמונית זה לווה במספר מילים מגוונות מצידו וברכות על אימי ומה שהוא חושב שהיא עושה בזמנה הפנוי.
כמובן שהתקשרתי לתחנת המוניות להתלונן. אבל הסדרן אמר שזה יטופל והוא נורא מצטער.
אחר כך אני מגיעה הבייתה ומחפשת איזה סיכומים שלי מהלימודים ואני מגלה שהם בכלל לא בדירה אלא שכחתי אותם בבית של ההורים במרכז. מה יהיה? אני צריכה אותם למחר לשיעור. ס'עמק.
יש ימים שפשוט אסור לצאת מהפוך בבוקר.
לילה טוב.
לפני 17 שנים. 5 בדצמבר 2006 בשעה 23:06
