שבוע חגיגות היומולדת שלי הולך ונגמר לו וזה בהחלט הזמן לסכם.
זה התחיל במיליון טלפונים ונגמר בחגיגה אחת מוצלחת ביותר.
ביום ההולדת עצמו לא ממש חגגתי (מלבד ארוחת ערב מצומצמת ביותר) כי למחרת היה מבחן והיה חשוב ללמוד אליו (אם אמא שלי שואלת - אני למדתי ! ). למחרת היומולדת החלו החגיגות בשופינג מטורף. אין כמו לבזבז כסף. גבר לא יבין זאת. לא ניתן לתאר את התחושה של כמות השקיות הזאת בידיים. כן, אני יודעת שזה שיטחי, אבל מה לעשות זה באמת גורם לי אושר. המשכתי לי לנמנום צהריים מעולה ובערב חגיגה עם כל חברי מהמדבר השומם. חגגו באחד הפאבים ויצאתי הבייתה מסוחררת קלות אך מאושרת. זה המשיך בקפיצה קטנה למרכז ובהחלט לא מתוכננת. אין כמו ספונטניות. בשישי בבוקר יצאתי לארוחת בוקר עם עם משפחתי המורחבת (חוויה אנתרופולוגית בפני עצמה) והיה ממש כייף. אבטיח בים אחר הצהריים ובערב מסיבה בנו לימיט. אוי איזה מסיבה. חברה טובה הפתיעה אותי עם עוגה וזיקוק. דווקא היה נחמד לכבד את האנשים בעוגה מהאצבעות שלי. מלא אנשים טובים שאת חלקם אפילו רציתי לראות, עוד כמה שמסתבר ששמחתי להכיר ואנשים שלא ראיתי יותר מדי זמן.
נהניתי נורא ופתאום שמתי לב שהשעה 4 בבוקר, כדאי אולי לסגור את הערב כי יש מבחן ביום ראשון ועוד טרם הספקתי לגלות בכלל באיזה קורס. יצאתי אל הדרך ושיחת טלפון קטנה גרמה לי להסתובב מדרכי הבייתה ולנסוע למקום אחר לחלוטין. היה מעולה והגעתי למיטתי רק בשעה 7 בבוקר.
אין טעם לציין שלמבחן לא באמת למדתי, אבל מה שכן בהחלט ניגשתי. אין לי מה להפסיד.
בהזדמנות זו אני רוצה להודות לכל המברכים בין אם אישית, טלפונית, בפורום או בהודעות פרטיות. גרמתם לי לחיוך גדול. שימחתם אותי.
אני בהחלט יכולה לציין את היומולדת האחרון כאחד הטובים שחגגתי.
"אז מה את מאחלת לעצמך ?" שאלו אותי מספר אנשים. חשבתי על התשובה והגעתי למסקנה. אני מאחלת לעצמי שהשנה הזו תהיה הגרועה בחיי.
לפני 17 שנים. 15 ביולי 2007 בשעה 23:02
