שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

יחסית

לפני 6 שנים. 6 ביוני 2018 בשעה 4:53

זה מתחיל בתנועה קטנה, ועוד אחת,

הגוף זז מעצמו, מוותר על השליטה, מוותר על הבחירה.

ואז היא מחייכת, ואתה מרגיש את הרעד עולה בגב שלך.

 

היא אוהבת את הרעידות, את מה שמביע אותן,

את הפחד הקטן, את ההתרגשות, את כל הרגשות האלו.

רגשות כל כך חזקים שהגוף שפוט לא יכול לעצור.

 

ההרגשה של הכל ביחד, ההתרגשות, הפחד, הקור על העור החסוף שלך,

הרצון שלך לשרת אותה, וההרגשה שאתה יודע שהיא מסתכלת עליך ומחייכת.

אין הרגשה טובה יותר.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י