צפיתי בסידרה הדוקו ישראלית הנהדרת הזאת, וחושב על אותם שאנשים שחלו שהיו בעלי חזון וחלומות אל העתיד משתנים ברגע אחד ומופקדים בידי מנתחים בני תמותה בין חיים למוות, הפורפורציות וקו החשיבה על החיים משתנים באותם רגעים.
כל אדם שנולד חורץ את גורלו למוות למעשה.רק בדרך אנחנו חיים,אוכלים,שותים,ישנים נהנים מהבלי העולם עד שמחזירים ציוד,בסוף כולם מתים השאלה איך...
הזמן טס חיש מהרה תכף הכל ינבל והידיים ירעדו גם הזין לא יתפקד כראוי,הקוביות בבטן ימסו גם,משולטים מנופחים תהיו נשלטים חסרי יכולת,תהיו עסוקים לרוב באיך לשכך כאבים מעצמכם, ומתי התור הבא שלכם לרופא..
אל תשכחו את ההורים שלכם שנתנו את מירב חייהם למענכם,בקרו אותם,חבקו אותם,תשאלו לשלומם,הם זקוקים לכם אולי,גם אתם תתבגרו יום אחד אל תשכחו..
אל תוותרו על המשפחה שלכם למען אנשים שלא יהיו איתכם ברגעים קשים שתצתרכו אותם.כי הם לא יהיו שם.
כבדו את עצמכם,את הסובבים לכם,צרו לעצמכם פחות אויבים,אל תנסו לתקן את העולם,חייכו אל הטבע הוא מרפא,תלמדו מטעויות,תהנו במידה,שימרו על אורח חיים בריא,עיסקו בפעילות גופנית,חילוף חומרים ומערכות כלי דם תקינים יועילו לכם,תפליגו על החיים..
וזכרו שבסוף כולנו בני תמותה..
חיים טובים לילה טוב❤