מתיי הפכת להיות שקופה?
מתי אפשרת לו להסתכל דרכך ולא עלייך ?
כל כך רצית לקבל שהסכמת לכל מחיר
מכרת את עצמך בזול
נכון יותר נתת עצמך חינם
כשלגמרי לא היה ברור לך שתקבלי את מה שאת רוצה
היתה לך רק הכמיהה, ההזדקקות, ההתרפסות
הפסקת לספר את הפעמים שבהם הלכת לישון אחרי שנתת את כולך וקיבלת- מאומה
אז מה החזיק אותך שם ? למה לא הלכת?
כי הוא יחשוב על זה
הוא יבוא בזמן שלו
הוא רוצה שתכתבי לו , (ככה הוא לומד את הצרכים שלך והכאב שלך)
אבל הוא לא מתחייב לענות
הוא מתעלם בכוחניות שראויה לסנקציה – כזו שרק את יודעת איך להפעיל אותה את הסנקציה.
ואת באוטוסוגסטיה לוחשת לעצמך בלילה לפני השינה
הוא לא הולך
ואם הוא הולך הוא חוזר
אחרי חודשים , שנים של תקווה , ציפייה, התחננות, את חושבת שניצחת
וכל זה כי הוא מגיע כמו גנב בלילה (בלי להודיע מראש)
וגם אז לא נותן לך את מה שאת רוצה
אלא גורם לך שוב להאמין שהוא רוצה אותך
כשבעצם מה שהוא רוצה זה שאת לא תפסיקי לרצות אותו
כי זו השריטה שלו
ואת בכלל לא נחשבת
לא רק שלא ניצחת- נרמסת פעם נוספת
היית שם עבורו בפעם המי יודע כמה
להאכיל את המפלצת שלו
בכסות של- הנה אני נותן לך את מה שאת רוצה.
אבל בעצם באתי לקחת פעם נוספת
מה צריך היה שזה ייעצר ?
אולי שתתחילי לראות את עצמך
שתביני
שאת לא שקופה
את נוכחת
את ראויה
את יכולה
לקבל בדיוק את מה שאת רוצה, לא ליד, לא כמו, לא בכאילו
ועד אז
אני לא רוצה כלום
בפעם הבאה אני אהיה שם לפני הכול עבורי, ולא כדי לרצות אף אחד
אי אפשר לגנוב את דעתי
זה לא עובד יותר
אני כותבת את זה בשבילך
שמרגישה שלא התאמצת מספיק שעשית משהו לא בסדר ובגלל זה הוא לא בא
שהמילים שלו מבלבלות אותך וגורמות לך להרגיש שהוא רוצה אבל זה יכול להיעלם לך ברגע
שאת מהרגע שמקיצה ועד לשניה שמניחה ראשך על הכר עסוקה באיך לגרום לו לרצות אותך
תעצרי רגע
שימי עצמך לפני הכול ולפני כולם
אם בסופו של דיאלוג את נשארת בלי כלום
פרט לזה שהוא אולי ירצה
את לא במקום הנכון
זה לא אמור לכאוב כל כך
גם אם הכאב זו הדרך – המטרה בסוף זה להיות חלק ממשהו הדדי
את אמורה לקבל את מה שאת רוצה וצריכה
אל תישאבי למקום הזה שהוא מצליח במלים למרוח אותך, לתמרן אותך, לגעת בפצע שלך
ובפצעים שהוא יצר בך
תחת אמתלה של רק אני יודע מה צריכה
את לא תמצאי כמוני
כי אין כמוני הוא יגיד לך – ככה הוא אמר גם לי
ואולי טוב שכך.
מחבקת אותך
ואת עצמי