ככה אומרים, מסתכלת מסביב ומרגישה את האנרגיה משחזרת פריים אחרי פריים את השנים האחרונות
שומעת את הקירות מדברים אלי ,
חווה חוויה חוץ גופית בה אני רואה את כל ההתרחשויות הסוערות שהיו חלק מהמרחב הזה שאני קוראת לו בית
אין פינה שבה לא זוקפת ראשה חוויה
ההתרגשות של ההמתנה
הסערה של הניצוצות שעפו והציתו בגופי ובנשמתי שרפות שהמשיכו לכלות אותי גם אחרי שהמפגשים היו מסתיימים
הכול זועק את כל מיליארדי השניות שחלפו לאט לאט עד שזכיתי לממש את מהותי הבוערת המייחלת הרעבה שלא יודעת שובע מהו
הבנתי שאני חייבת לצאת משם
כי שום דבר לא ינקה את המחשבות שנחרטו בי
לא גלוני אקונומיקה
ולא טיהור נפשי
הצלחתי להבין שאני בהיותי שם חשופה הקירות לא מגנים עלי
וגם לא הדלת
אפילו כשהיא נעולה
הייתי צריכה לדעת שהמיקום שלי עלום
נקודת הציון שלי צריכה להיות חסויה ולא נגישה
כי רק זה ייתן לי שקט
זה חדש נקי שלי ורק שלי
לא יכולה לשבת בסלון בשעות הקטנות של הלילה ולהיזכר בהבלחות הליליות
טובות ככל שהיו
לא עוד
אי אפשר למצוא אותי
וזה ייתן שקט
או לפחות יפנה מקום לרעשים חדשים
ואז פתאום אני לא ארגיש רדופה , חשופה, אני לא אופציה יותר
וכל מי שיעבור את סף דלתי , יהיה זה לראשונה.
משנה מקום משנה מזל או אולי משנה חוסר מזל
או שאולי בכלל זה גורל
ובכלל לא תלוי בי
הייתי צריכה בית חדש לנשמה שלי