לפני 6 שנים. יום חמישי, 26 בנובמבר 2020 בשעה 5:50
המון פעמים השתמשתי בביטוי - שיח בין חרשים
זה קרה כל פעם שהרגשתי תסכול שנבע מהניסיון שלי להסביר את עצמי כשהצד השני היה עסוק בדיוק באותו הדבר.
ומי מחליט או יודע מי צודק או מה הדבר הנכון
תקופה ארוכה התאמצתי להסביר את עצמי להיות מדויקת הגיונית משכנעת
והייתי יוצאת משיווי משקל כשזה שממול היה עושה את אותו הדבר - במקביל
הבנתי שהוא בכלל לא מקשיב לי
הוא מנסח את עצמו תוך כדי שאני מדברת כדי להיות צודק
מה שאומר שהוא לא רק לא שומע או מקשיב לי
הוא בכלל לא רואה אותי
והבנתי שמה שבאמת פוגע בי זו ההכרה שאני שקופה
הוא מביט בי אבל רואה את עצמו
מילותיי משתחררות לחלל ומתפוגגות בו כשהן חולפות לידו אבל לא נוגעות בו
בדיוק כפי שאני לא נוגעת בו
וכך יוצא שדברנו את עצמנו למוות
עד שהבנתי
ששני מונולוגים לא יוצרים דיאלוג