אני מרגישה זאת בכל מהותי

הרבה מפריזים בערכם של ימי ההולדת, מיחסים לימי ההולדת הרבה מעבר למה שהם בפועל אמורים או מסוגלים להעניק 

והנה אני אחרי..

מתלבטת באם לכתוב ששרדתי את זה או צלחתי את זה

ותכלס מה זה חשוב

לא אין לי תובנות או מסקנות, ובוודאות לא גדלתי בשנה כי ככה זה מרגיש לי 

הדבר הכי חשוב שהבנתי בשנה הזו הוא ש:

הלב שלי נמצא כנראה בוואגינה.

לא יודעת מה איתכן אני משוכנעת שאצלי שם הוא ממוקם

משם הוא פועם

משם הוא מופעל

שם הוא כואב

שם הוא נשבר

ומתאחה

וביום ההולדת הזה, הלב שלי במקום המיוחד שלו פעם, התרגש, בדיוק במינון הנכון

במילים אחרות הוא עבר החייאה

והוא מוגן

וחפון

בטוח בעצמו

ומסופק