לפני 5 שנים. יום חמישי, 19 באוגוסט 2021 בשעה 19:01
געגוע
להרגשה הזו
למפגש עם הכי עמוק שבתוכי
מפזרת פירורי לחם יוצרת שבילים
משאירה לך סימנים
ברורים
אבל החיים הם לא עמי ותמי
הם כאן ועכשיו
למביט מהצד וגם עבורי לפעמים אין את היכולת לזהות את הסימנים
ומרוב שבילים
אני לפעמים הולכת לאיבוד
אבל יותר מהכול
נוטפת
כמו משוגעת
שמכירה את השיגעון שלך
ויכולה בקלות להיות שחקנית ראשית
או שאולי משנית
אני לא צריכה תסריט
זו מי שאני
תמיד הייתי
רק שלא ידעתי
עד שבאת
ועכשיו
נוטפת
כי חמישי זה תמיד בעוצמות
שמראש מוותרת על התחתון מהרגע שנכנסת הביתה
כי מה הטעם
נוטפת