לפני 5 שנים. יום חמישי, 2 בספטמבר 2021 בשעה 4:55
מסתבר שכל אחד רוצה משהו, צריך משהו ו..עכשיו
חבורה של תגרנים, שותים ממני את כל האנרגיה
ומרוקנים אותי
מבלי למלא
אוגוסט היה מאתגר ביוחד
רף הצרכים של כולם מסביב עלה ואיבד כל רסן
והמקום שלי כמרצה יצא משליטה
כנראה שלספוג ולהכיל גדול עלי בימים אלו
ואני נזהרת כמו הולכת על קצות האצבעות כדי לא לשבור את הכלים
שכחתי שלהגיד לא זו אפשרות בדיוק כמו להגיד כן
ומצאתי שזה גבה מחיר, כזה שאני לא יודעת איך אשלם אותו
ללכת , לברוח, אני לא יודעת איך
בעיקר כשזה אומר שצריכה קצת לקחת חופש ממה שמגדיר אותי בימים האלו
בדרך כלל יום חמישי ממלא אותי
שמחה
ריגוש
תקווה
אבל היום אני כבויה
ואין שום חנות שמוכרת את מה שאני צריכה
רק חיבוק
רק מבט
רק ריח
רק שקט, אבל מסוג מאוד מסויים
שמתחולל בי כשיש בי את הסערה הנכונה
ולא אני לא יכולה לבקש כי הבטחתי
נמצאת על הקצה...