אני מרגישה זאת בכל מהותי

מסוג הימים בהם אני מתעוררת מורעבת (לא לאוכל)

הרעב מכרסם

מייצר בי אי שקט 

כלום לא משביע אותי

חמור מכך אני לא יודעת מה אני רוצה.

משול המקרה למצבים שאני מתה לאכול משהו ולא מסוגלת להחליט מה.....

ומוצאת עצמי בסוף אוכלת כלום או סתם משהו כדי להרגיע את הרעב

ההבדל הוא שהרעב שמקונן בי לא יבוא אל סופו עד שלא אמצא את משביעו

האוקסימורון הוא שאני על הנייר יודעת בדיוק מה אני רוצה וצריכה

וככל שאני מדייקת את עצמי כך מסתמן שאשאר רעבה

אוףףף איתי