אני מרגישה זאת בכל מהותי

על הפעמים שחשבתי שעשיתי משהו לא נכון

על הפעמים שניסיתי לעשות מה שחשבתי שמצפים

על המחשבות שזה לא מספיק נכון, טוב, מדוייק, ראוי, נחשב, מיוחד, ומרגש

הבנתי שאני 

מדוייקת, נכונה, מרהיבה, מורכבת, בלתי מתפשרת, לא נבלעת בקלות, ובטח שלא מתעכלת אצל כולם.

בדיוק כמו שבמים החמים

הביצה מתקשה

ותפוח האדמה יתרכך

ככה בדיוק אני

אני החומר

אני הליבה

ואין לי שניה.. או אחרת שיכולה להיות מי שאני בדמותי

כנראה שצריך להיות מוכנים לעבור בגיהינום כדי לזכות באפשרות

לבקר בגן עדן

ואני?

הבנתי שכשאני עוברת דרך הקושי אני מנצחת אותו ויכולה לו 

הפסקתי לעקוף את הקושי, כי אין קיצורי דרך