שוב מסתובבת במעגלים בלי מטרה מתפעלת מהעוצמות של השיתופים כאן בכתיבה ומבינה שאני בכלל במשחק, זה כל מה שזה משחק החיים-
היתה טלנובלה כזו בעבר ואי אפשר שלא לחשוב על זה שאולי כולנו כמו צמאים למשהו ועולים על הגלגל כשאנחנו לא באמת יודעים מה זה אומר לנצח
במשחק הכוונה
לנצח במשחק
מסתמן שאני לא עמדת בקצב לא מספיק אותנטית, לא מספיק רוצה או שאולי רוצה אבל יותר נשמרת מהתחושה שכדי להשיג את האולי אני נדרשת לקפוץ ראש לבריכה של קיא
גבירותי ורבותיי קבלו את הבא/ה בתור שהעיז/ה
המיתוס הזה שעדיף להרגיש ולהיפגע מלא להרגיש בכלל הולך ומאבד מקסמו הולך ודועך הולך ופוחת ביחס ישיר למספר הפעמים בהם העליתי בגורל התרסקות מופלאה והיום הכי קוסם לי ודאות אני פשוט לא יודעת איך למצוא אותה ואז באוקסימורון מקולל אני שוב באי שקט
איך מוצאים ודאות ? אם המחיר הוא לעבור בתוך חוסר ודאות ?
נדמה לי שזה היה צ'רצ'יל שאמר - כשאתה בתוך הגיהנום - תמשיך ללכת
הלכתי