חיכיתי שישקע....
מילים הן נוגעות מטלטלות מפעימות
נוטעות בי מחשבות כוונות תקוות
לוקחות אותי למסע מסעיר בשביל הלבנים הצהובות בדרך אל הקוסם....
הוא יודע להלך כישופים להשתלט על נשמתי
אף פעם לא אהבתי את הצבע הצהוב אבל זה לא יוריד אותי מהשביל נו טוב לפעמים אני סוטה טועמת מהפירות המפתים על אם הדרך אבל מהר מאוד מבינה שזה לא בשבילי אני רוצה את פרח לב הזהב (כן אני יודעת זה מסיפור אחר)
הוא קוסם כי הוא יודע לקחת אותי לטלטל ולזקק ממני את מה שאני הכי רוצה הכי צריכה ובלעדיו אין לי את הנוסחה .
זה כאילו שיש בי את כל המרכיבים מחכים ממתינים למגע הקסמים שלו כדי לזהור לנצנץ להתפוצץ אבל במובן הטוב של הפיצוץ
רמזתי לו נעלתי נעליים אדומות.... כמו אז בדרך לארץ עוץ
אני מסרבת להאמין שהוא ייקח אותי לארץ.. המובטחת וישאיר אותי על הסף
אני יודעת שהוא רק מחכה לרגע הנכון לביקורת הגבולות
איך אני יודעת?
מילים...
קראתי את המילים
ואני מפנימה
ועושה את הכי טוב שאני יכולה
אני עוד מעט יוצאת ליומי
וכמו תמיד לובשת את החיוך הכי יפה שיש לי
היום יחד עם החיוך אנעל נעליים אדומות
כי אני מאמינה בקארמה
היא בת הדודה של הקסמים
ואני ....
לי יש קוסם.
I will be here for you
All I want is you
When I see your face
All the Angels are shamed
Lay with me beauty
Feel me close to you
Take my hand to you
Touch you softly. Your warm skin
Cover me with you
Over me under you
Pull me in to you
As one we lay entwined
All I ever wanted
I have, I need never wish again
You are heaven sent

