סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ללא מילים

פרוזה, שירה, פרגמנטים ותמונות-חיים, בהשראת המוזה שלי: אישה-אישה.
הבהרה: אין להתייחס לנאמר ככזה שהתרחש במציאות. כל קשר למציאות הינו מקרי או חלקי בהחלט.
לפני 16 שנים. 11 באוגוסט 2007 בשעה 18:11

ספר חדש מנסה לפענח את התאווה העתיקה לנעליים, בעיקר מהצד הנשי:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/891825.html

הרמאפרודיטה - רק לאחרונה, עת התחלתי לעסוק בעבודה המצריכה ממני לעמוד שש שעות ברצף על הרגליים, גיליתי כי אין ברשותי נעליים נוחות בכלל. בכלל. מה שמחייב התייחסות מיוחדת לאובססיה הזו לנעליים - איך התפשרתי בהיסח הדעת על דבר כל כך בסיסי, נוחות הצעידה, לטובת מראה הנעל ותו לו? ובכלל מאיפה מגיעה החיבה העזה הזו של מגדר שלם לנעליים באופן ספציפי?

מקווה שהספר טוב כמו שהוא נשמע.
שבת שלום :)
לפני 12 שנים
subtal​(נשלט) - וואו, איך פיספסתי את התגובה שלך במשך שנתיים? כנראה שהנמכתי פרופיל.
כן, לאט לאט למדתי גם אני, מן העבר השני, לא לקנות נעליים מודבקות, ולחפש את קווי התפירה :)
ולמה... מגדר שלם? נראה לי לפעמים ש-50% מעדיפים לראות אישה לא נעולה, מאשר נעולה. אולי זה תלוי בהתנייה שאמא שלהם יצרה, כשהיו קטנים. מצד שני, את המשיכה שלי לנעלי עקב אני לא מבין.
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י