על ג'פרי אפשטיין והיא הזכירה לי את אלי ד. אלי היה חבר של חבר של חברה שלי.
היינו בני נוער בגיל הטיפש עשרה.
בקבלה אומרים שיש בנו כוחות שמשפיעים עלינו במהלך היום, כך גם במהלך תקופות.
כמו יסודות שמשתנים. בגיל 16 הייתי תמימה.
הלכנו לבית של אלי "לראות סרט". שכבנו במיטה אני עוד חברה ואלי. לא שפר עליי המזל ואני שכבתי באמצע. לא חששתי אז.
כשאתה מתבגר יש לך כוח על. אתה לא פוחד מדברים. גם כילדה צעירה יותר. אני זוכרת שהייתי עולה על כל הרכבות בלונה פארק. אף פעם לא הייתי מקיאה. תחילתה של הזדקנות "מופלאה" מופיעה ברגע שאתה מבוגר שעולה על מתקנים (שהם לא גלגל ענק) ועומד בצד להקיא את הברד הסגול ששתית 10 דקות קודם. אוי החוסר אונים.
אני לא דוגמא כלום. הייתי עולה גם היום. עולה ומקיאה. מ'כפת לי. אין לי בושה.
נחזור למיטה של אלי. אני מ. ואלי שוכבים במיטה רואים את הסרט. מ. נרדמה. אז לתומי חשבתי שהולכים לישון. אלי בינתיים, כדי לא לפספס רגע כיבה את הטלוויזיה. אני לא זוכרת מה עבר לי בראש אז. אם בכלל. פתאום הרגשתי שהמיטה זזה טיפה. לא חשדתי. ואז הרגשתי שהיד של אלי מתחילה לטייל עליי. פייר, הייתי חסרת פחד. אבל משהו בסיטואציה גרם לי לקפוא. לא זזתי. אלי המשיך לפלס את דרכו עד שהוא הגיע לתחתונים שלי ואז המיטה ממש זזה בזמן שהוא אונן. כשאלי גמר הוא יצא מהחדר והלך לשירותים. בזמן הזה, הערתי מהר את מ. ואמרתי לה: "קומי מהר! אנחנו חייבות ללכת מפה!". מ. לא הבינה מה יש לי. קמה מהר ויצאנו מהבית של אלי.
עברו כמה ימים ולא הצלחתי להפסיק לחשוב על הסיטואציה. הרגשתי צורך להגיד לו שאני יודעת מה קרה. כשהתקשרתי אליו אמרתי לו: "אני יודעת מה עשית כשהיינו במיטה. הרגשתי הכל". אלי שהיה גיבור הטיח בי האשמות שווא. הכחיש הכל ואמר שאני עושה סמי הזיה.
ניסיתי מריחואנה וחשיש, עד היום 16 שנים מאוחר יותר לא ניסיתי כימיקלים. זה בגבולות שלי. גם גברים כמו אלי.
היו לי 2 גברים בחיים שסדקו את תקרת התמימות שלי, הראשון היה אלי והשני, ישראל שניפץ אותה לרסיסים קטנים.
שלישי לא יהיה, כי חיברתי את כל הרסיסים סביבי לאלף שמשות זוהרות.
