אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב
הצטרפ/י לכלוב תוך דקות - ובחינם
הרשמה התחברות

השתחררתי מהכלא

אל תאמינו לכל מה שאתם קוראים. תבקרו, תטילו ספק ותעירו. לא בטוח שאתייחס- זה הבלוג שלי והדברים נכתבו מנקודת המבט שלי בין אם אהבתם ובין אם לאו.
אין להעתיק או להפיץ דברים הכתובים בבלוג זה ללא הסכמתי המפורשת בכתב. כבדו זכויות יוצרים, את הדמיון שלי ואת עצמכם :)
לפני 4 ימים. שישי, 15 במרץ 2019, בשעה 01:34

שוכבת במיטה וחושבת לעצמי איפה הייתי לפני ארבעה חודשים ואיפה אני היום. 

אם היו מספרים לי על הכלוב. הייתי צוחקת ואומרת שאין מצב בחיים. מצד שני מאז שהתחברתי לכאן קשה לי לדמיין את החיים שלי בלי לכתוב שטויות בבלוג או לפזר לייקים. 

גם אתה מופיע במחשבות שלי.

לפעמים גם אני מתגעגעת.

זוכר שאמרתי לך שאני יכולה לחיות את החיים שלי בלעדיך? הנה, אני חיה אותם. אמנם יש לי ימים קשים, אבל חיה. 

אני לא שבורה, אך גם לא חזקה כמו תמיד.

אתה כמו רוב האנשים, שורט, חותך ומשייף. 

ואני? בסוף אהיה זכוכית מבריקה. 

לפני שבוע. שלישי, 12 במרץ 2019, בשעה 00:14

איפה הדרך? איבדתי אותה.

בדרך בה הייתי פגשתי אדם, שניים, אפילו שלושה.

צעדתי איתם בדרך שעות, ימים, שנים.
צעדנו יחד (רובם) אנשים טובים.
ואז שוב אבדה לי הדרך,
האם אתה אדוני יודע לאן הולכים? 

לפני שבוע. ראשון, 10 במרץ 2019, בשעה 23:18

היה חיבור נכון כבר מהשיחה הראשונה.

דיברנו על החיים, על בדסמ, על אהבות, אכזבות, כשלונות ועליות.

הכל הרגיש כל כך נכון איתו.

לא כיוונו לכולם ופשוט זרמנו.

כשאתה לא מצפה מהמין השני ואתה חושף את ה"אני האמיתי" שלך בלי מסיכות, הוא זוכה לראות מי אתה באמת וכך גם לאהוב אותך כאדם. 

הוא נמוך ממני, אבל בזכות הלב הרחב שלו היה ועדיין גבוה יותר מהרבה גברים שפגשתי. 

הוא הגדיר את עצמו כ"שולט", והייתה לנו בדיחה קבועה שהייתי תופסת לו את הפנים, צובטת ואומרת לו: "אתה שולט אתה?", " לא תצליח לשלוט בי, אני גדולה עליך" במבט רציני ואחרי שנייה שנינו היינו מתפוצצים מצחוק.

לא קרה בינינו הרבה, אבל לא רק שהוא גרם לי להרגיש בנוח לידו היה לי כיף איתו. אני חושבת שאם הייתי גבר הייתי בול כמוהו. 

היום הוא בא לבקר אותי וסיפר לי שהוא חושב שמצא את אהבת חייו. אין מאושרת ממני. ביקשתי שישלח לי הזמנה לחתונה וחיבקתי אותו. הוא כמובן גבר טיפוסי מיהר וטרח לציין: "יש עוד זמן עד אז".

הוא הכיר לי את הכלוב והזכיר לי שעדיין לא מאוחר למצוא אהבת אמת.

תמיד יהיה לו מקום בלב שלי (בכל זאת לא כל יום אתה פוגש את עצמך בגרסת המין השני). צריך לדעת להעריך גם את גילויי האהבה הקטנים ולזכור קודם כל להיות אדם לאדם. 

לפני שבועיים. שבת, 2 במרץ 2019, בשעה 23:34

עוד חצי שעה. 

מסקנות גיל  30: 

תחיו.

תשמחו.

תאהבו, 

ותזדיינו. 

לפני שבועיים. חמישי, 28 בפברואר 2019, בשעה 22:24

גבר שמדברים איתו על חתונה. 

 

מוטרדת כאן בכלוב?

 

תכתבי לו על חתונה, הוא כבר לבד יניח לך. 

לפני 3 שבועות. שני, 25 בפברואר 2019, בשעה 19:49

נכנסתי הביתה מהעבודה רק לפני שעה.

קבעתי היום להיפגש עם שני גברים שונים, עם שניהם זה בוטל. 

אחד רב עם עצמו (אני לא הייתי שם לריב, אפילו שהוא ניסה בכוח לעצבן, לא הצליח לו), הייתי ועודני אפטית. והאחר לא ענה לטלפון. גם ממנו, לא אכפת לי.

 

הייתי בפגישה עם הבוס שלי שעה אחרי הזמן שאני אמורה להיות במשרד (היו לו 9 שעות מלאות ממני, אבל זה כנראה לא הספיק לו, אז הוא היה חייב להשאיר אותי שעות נוספות מבלי לשלם לי).

בסדר נו אקזז את השעות ביום אחר. אני לא פרייארית של אפ'חד... גם מזה לא אכפת לי. 

 

מתכתבת עם אנשים בקיופיד וכך גם פה ונעלמת לצללים. פעם עונה ופעם לא עונה, גם זה כנראה כי לא אכפת לי.

כל כך הרבה אנשים נכנסו במהירות לחיי בתקופה האחרונה, אבל כך גם יצאו,  מבלי שהיה לי אכפת. 

      

נראה לי שהפעלתי את כפתור ה"לא אכפת לי" יותר מדי זמן ועכשיו אין לי מושג איך מכבים אותו.

בסדר, שישאר דולק עוד קצת- גם ממנו פחות אכפת לי.

לפני 3 שבועות. ראשון, 24 בפברואר 2019, בשעה 14:27

שבא לי שמישהו יזרוק אותי על המיטה, 

יקרע ממני את הבגדים ויזיין אותי כל כך חזק עד שאני אתייבש ואתחיל לבכות.

בזמן הבכי כשהוא בתוכי יחטיף לי אינספור סטירות (כי אני גם ככה בוכה... זמן טוב לנצל את זה).

ובסוף אחרי הגמירה יחנוק אותי עד שאאבד את ההכרה ואקום ביום שני.

 

*סעמק אני כל כך שונאת את יום ראשון.

 

לפני 3 שבועות. רביעי, 20 בפברואר 2019, בשעה 23:09

כולם פרופסורים לעצות, 

אבל ברגע האמת כשאתה מקבל החלטה, 

אתה היחיד להתמודד איתה ועם ההשלכות הנלוות לה. 

אף אחד לא יהיה שם בשבילך, אל תצפה. 

ציפייה יוצרת אכזבה ואכזבה היא הבנה עמוקה שניסית לסחוט לימונדה כשיש לך  ביד רק תפוזים רקובים. 

לפני חודש. שני, 18 בפברואר 2019, בשעה 11:45

אל תפנה אליי בהודעה לאקונית סטייל : "היי".

אל תצווה עליי לפני שנפגשנו.

אל תדלה מידע עליי לפני שאני יודעת עליך דבר או שניים.

אל תבקש ממני להתפשט לפני שתגרום לי תחושת ביטחון.

אל תצפה שאני אתלטף בגופך כמו גורת כלבים לפני שבדקתי אם אני נמשכת אליך בכלל.

אל תדרוש ממני להתחנן לסקס איתך בשנייה הראשונה שהתכתבנו.

אל תכה אותי לפני שגרמת לי להאמין שלא תגרום לי נזק בלתי הפיך.

אל תבקש ממני לתת לך את גופי ונפשי על מגש אחרי 3 דקות שיחה.

אל תפאר ותהלל את עצמך ואיזה שולט מדהים אתה, מי שיודע כמה הוא מדהים- לא צריך להגיד את הדברים.

תעשה את הדברים האלה, אאבד עניין ואברח.

אבל אם אתה רוצה שאשאר-

תצווה עליי כשזה מרגיש נוח בינינו.

תן לי לספר לך עליי לבד גם בלי שתשאל.

אתפשט מולך כשיהיה לך המבט הנכון בעיניים ולי הביטחון בך.

תעטוף אותי בחום וארצה להתלטף בך גם בלי שתבקש.

אני רוצה שתחטיף לי (אתגרה בך בכוונה-אני מבטיחה), אבל לא לפני שארגיש שאני יכולה לסמוך עליך.

כשזה ירגיש נכון לא תצטרך לבקש אותי, אגיש לך אותי לבד על מגש זהב.

והכי חשוב תהיה צנוע, אף פעם לא אהבתי גברים שחצנים.