מביט לתוכך

לילות חורף קרים ורוח קרירה נושבת לה והעלים נושרים וגלי הים נושקים לחוף ומבט עיניים מביט בצללית הנמצאת בקו האופק ורק אור הולך ודועך אל לילות חורף קרים ערפל יורד וטיפות הגשם על גופה מטפטפים עיניה הבוהקים וגופה הצנום מחפשות זרועות לחיבור של חום לילות חורף קרים מותירים זכרון של ימים חמים בימי חורף קרים למילים מחממות של רגעים נצורים אשר נצרבים בזכרון ההאנושי והגחלת עדיין בוערת ניצוצות של אש עולים מתוכה למאמרים מעט את פניה ואת גופה לילות חורף קרים ערפל ורוח וטיפות גשם מתחברים להם וגלי הים נשברים בשובר הגלים ומתנפצים לילות חורף קרים ועל החוף מילים נכתבים על אותם ימים של חורף ומה שנותר מאותם ימים נותרו שתי מילים שאותם אני עדיין זוכר מילים שיש בהם תקווה אמונה מאותם מילים שנכתבו ונצרבו לילות של חורף קרים  שמתוך אותם מילים שנכתבו נותרה הגחלת שעדיין בוערת ומחממת את אותם לילות חורף קרים לילות של חורף קרים מותירים מקום של שתי מילים של אותם ימים