לפני 3 שנים. 14 במרץ 2021 בשעה 13:38
פוסט זה מוקדש לקטנה
שעברנו ביחד שנה..
הפוסט לוקה בשמאלציות וסכריניות
(הייתי אומר לכם זדיינו אבל עצם המחשבה שאתם עלולים להתרבות מעבירה בי התקף חררה).
אז עברה שנה
היא שמן אני מים או ההפך זה לא כזה עקרוני.
אבל מה שבטוח שניננו עושים ביחד אמולסיה.
עם ההבחנות שלה
והשגעונות שלי.
וההפך...
הזרימה שייש והויכוחים.
ולמרות הכל לומדים מתבגרים ומתגברים.
היא מלמדת אותי לסשן.
אני מלמד אותה לנשום.
היא מעבירה אותי בשגעון
אבל מכילה את הטרוף שלי.
היא בוחנת ואוהבת.
ומה שמהמם זה שאין בה פחד רק הכלה
הבנה
שכל דבר קשה עובר
ואמונה ששנינו ביחד נתגבר.
עברנו שנת קורונה
נעבור עוד כמה שנים.
הצעתי לה כבר איתי להזדקן.
והיא...
היא אמרה לי קיין...
על זה נאמר: אמרו קיין לזקן.
(החרוזים של ממש מחורבנים אבל ככה זה כשמזדקנים)
אגב אם את קוראת את זה בייב
נראה לי שהתבלבלנו בשיניים התותבות.
