סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

והיד רושמת

כל הקלפים על השולחן
לפני 16 שנים. 6 בנובמבר 2007 בשעה 0:08

אני רואה אותך. אני מסתכלת עליך ברגעים אלו ממש. צילמתי אותך. לא ידעת. צילמתי אותך עירום. אני מתבוננת בך. בגוף המוצק, נוטף עגלי זיעה קטנים ונוצצים. מסתכל עלי בעיניים עייפות ונוגות. ילד. ילד שלי. אם היית לידי הייתי מחבקת אותך, הייתי נותנת לך לבכות בחיקי, מלטפת את תלתלי התשחורת שלך, מנשקת בנשיקות קטנות את העורף החלק שלך ילד, מלטפת את קימורי גבך בעוד ידיך החסונות עוטפות את מתני. אני מדמיינת אותך. אני מדמיינת אותך ברגעים אלו ממש. אתה לא יודע שאני חושבת עליך ברגעים אלו ממש. על החיוך האוהב שלך ועל מבטך המתמסר, שהפכו להפקר ואינם שלי עוד.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י