שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

בעיקר שלו

"הגבר הזה, שמצייר בעזרת שפתיו את גורלה,כותב ומוחק מבלי לנשק אותה אפילו, איך היא יכולה לשכוח כל מה שמעולם לא קרה בינה לבינו?"

©כל הזכויות לתכנים אשר הוצגו בבלוג זה על ידי יוצרו, לרבות כל הזכויות החוקיות אשר שמורות כקנין רוחני, זכויות יוצרים והפצה וכל קנין אחר- כל אלה הינם בבחינת בבעלותו של בעל הבלוג.התכנים המוצגים והן התגובות הינם בבחינת לשימוש הקורא בצורה אישית, ואין לעשות שום שימוש שחורג מכך,לרבות שימושים מסחריים, הדפסה ושיכפול ו/או כל פירסום, כל זאת ללא קבלת הסכמת בעל הבלוג מראש ובכתב.
לפני שנתיים. 24 במאי 2021 בשעה 5:40

לא העת היא זו שאיננה מתאימה.

גם לא העט שלא כתבת את מילותיך.

לא התרוממות הרוח, השפה, הגובה, הקפיצה

הם שיבעירו בי את אש התשוקה.

לא הפנטזיות שבך , שלא פגשו את שבי,

לא מתק השפתיים ,

ולא האינחום חיבוקים.

לא ולא.

המילים העדינות, הלא מתכוונות, הלא עמוסות תשוקות או מחשבות או רצונות או זממות,

המילים האלה,

המדויקות,

שיודעות לקרוא , למשש, לפלס דרך ולהתיישב ולהתכרבל,

הן, בסופו של יום,

כל סיפור המעשה

שולט ומפנק​(שולט) - יש הרבה לא לא לא בפוסט
מבין את הכוונה שלך אבל אם תכתבי את הפוסט עם
כן כן כן הכל יהיה טוב וחיובי יותר
לפני שנתיים
מתוקף אישיותה - תודה :)
אבל זה כוחן של המילים.
לראות מי הבין מה.
רק אהבה.
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י