שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

המקלידן מתלאביב

חליל זה אחלה אם אתה צריך עכברושים. הזונות שאני מעוניין בהן מעדיפות לקבל מקלדת חדה לראש.

מחזיר זימה ליושנה, מפזר ביבים וקרעי הלבשה תחתונה, אל תגידי שלא הזהרתי.

מי שלא צריכה לקרוא את הבלוג הזה - שלא תקרא כאן.
לפני שנתיים. 30 באוגוסט 2021 בשעה 8:44

זה מתחיל במגע מוזהב, עדין. כמו מצעי סאטן הנמשכים ממנה באיטיות

הידיים עולות במעלה הגב, מרפרפות בעדינות ובזיגזג ספורדי על חלקי הגב המפוסל שלה

לפני שאני בסופו של דבר מגיע אל העורף, אני משתהה כמה רגעים. מסניף בכבדות ואיטיות מייסרת את שני צידי עורפה את הבושם שהספיק כבר להתערבב עם פרומונים חייתיים ולהפיק שיקוי קסום ואלוהי. אותו אחד ששלח כבר אין ספור גברים למלחמות הרסניות וכיבושים נועזים.

האנחה העדינה שמשתחררת מפיה לרוב נופלת על אוזניים שמלאות בביט נוטף סקס, אך לא תמיד. הגוף שלה מדבר אלי בעוצמות שמילים לא יכולות להן. 

הלשון שלי קושרת לה סיפורים מאחורי האוזן, אני לוחש לה דברי סגידה הפורטים על נימי הכוס שלה, שמתחיל לפעום בהתרגשות נמרצת. הוא כבר מכיר את הסופה המושלמת המתגעשת לכיוונו.

אני מתחיל בירידה שלי אל היעד, בדרך מתעכב על צמד הגבעות שאיני מסוגל לשבוע מהן, שהביאו אותי למצב הזה שאני נמצא בו כעת, בערפול חושים וחדור מטרה. ממולל בעדינות ומרפרף בלשוני בעדינות שמייסרת אותה. 

הלשון שלי ממשיכה לטייל במורד הגבעות והעמקים, אני מתעכב שוב על הבטן המושלמת הזו, רכה, מזמינה. שטוחה אך בעלת קימורים שבאים אליך בחלומות בלילה ושאתה מתעורר מהם רטוב. אני מלקק ומוצץ את הטבור, משחק בתכשיט שביקשתי ממנה להרכיב עליו.

הירכיים שלה כבר מעלות אדים, אני מרגיש את החום שנפלט לה מהכוס, תמיד זה מזכיר לי גריל לוהט של מכונית מירוץ בסיום המקצה. הרטיבות הפועמת בפנים פולטת כמו פולסים של סונאר התר אחר לשוני, שבינתיים עסוקה בליקוק ומציצה של ירכיה הרוטטים.

הכוס שלה עוד שניה גולש החוצה, לולא שרירי האגן המפלצתיים שלה, הוא כבר היה נוטף וצובע את הסדין בסגול כהה. אני מולו, מסתכל לה בעיניים, היא לא צריכה יותר כלום, במצבו הנוכחי אפשר לדחוף לתוכו גם עמוד חשמל של פעם, מעץ. אני דופק לה שם יריקה מכל הלב, זה שובר אותה, שניה אחרי שהרוק שלי פוגע לה בשפתיים הכוס שלה פורץ החוצה ולא ברור מי אחראי למרק הזה, היא או אני.

אני "מחזיק" שתי אצבעות ודוחף לה אותן, ללא גינונים בשלב זה. נהמה קצרה נפלטת בעוד היא עוטפת אותי ברטיבות הבוערת שלה, שואבת אותי פנימה יותר ויותר עם כל פעימת לב. יד ימין כבר מונחת על הבטן התחתונה, האגודל מושך את השפתיים למעלה וחושף בפניי את הדגדגן הנפוח שלה, שעד עכשיו לא קיבל אפילו ליטוף. אני מחכך את האף שלי ממש ליידו, מגרה אותה, מסניף אותה עוד קצת, הברטולין ממיס לי את האונה הקדמית, כנראה, כי החישמול הזה למוח שולח אותי אחוז טירוף לגמוע את המילימטר הזה שמפריד ביני ולבין פסגת הקיום שלי באותו הרגע.

הקולות שיוצאים ממנה כמעט מיד מחרפנים אותי, גורמים לי לרצות לבצוע אותה לשתיים עם הידיים, לטרוף אותה מבפנים ולהתפלש בנוזליה כמו גור אריות בתוך גופה אכולה למחצה של זברה. כלפי חוץ אני רגוע, אני יודע שעל מנת שאביא אותה לאיפה שאני רוצה, והיא צריכה, עלי להישאר בזון, בקצב. 

אני שואב את הדגדגן אלי בעדינות, ממקם אותו בין הלשון שלי לשפה העליונה, מוצץ בעדינות, בקצב אחיד, פריסקירדיו נותן לי את הקצב הנכון. חוש הקצב שלי מושלם, כאילו השתילו לי אצבעות של סקספוניסט שחור מניו אורלינס. אני רוצה להביא אותה לשיא, כי הרי "אין על הזין שלך, על זין בכלל", אני ממקם את הדגדגן בין הלשון לשיניים הקדמיות, מגביר את הלחץ ואת עוצמת המציצה, מעמיק את הוו שבעצבעות ודוחף אותן יותר עמוק פנימה, מגביר את הקצב מעט. 

בדרך כלל זה לא לוקח הרבה זמן, דקה, אולי שתיים, היד הפנויה שלי מטיילת על גופה, שולחת זרמים מדוייקים של עונג מחשמל. התנועות שלה מתחילות להיות מהירות יותר, אבדות עצות. העונג שמציף אותה לא משאיר מקום לספק, המקלחת שלי מתקרבת. 

בזמן המושלם לה, ובלי לבקש אישור, היא גומרת. משפריצה לי על הפנים, צובעת אותי, מסמנת אותי - משמחת אותי - גורמת לי לנזול. אני עף יחד איתה, הצלילים, המראות, הריחות והטעמים גורמים לי לחוש את האלוהות הפועמת בתוכי. 

מוגש באדיבות געגועיי הכנים לסעודות כוס ☹️

 

 

 

ve-ra{Q} - וונילי?
L
לפני שנתיים
Huginn​(שולט) - מה, לא?
לפני שנתיים
ההנהלה - נייסססס
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י