הבאנו את הילדים, חזרנו הביתה והלכנו לנמנם את שנת היופי. ישננו כשלוש שעות. התעוררנו אט אט, קראתי קצת, שוחחתי קצת בטלפון עם חברים. הוצאנו תרנגולת ופולקס, עוד מעט נכין ארוחת ערב. הסוגיה שהכי מטרידה אותנו, זה מאיפה נשיג בצל בשעה כזו. התחת של הגננת מתנוסס בשלל צבעים המתחלפים להם עם השעות שעוברות. היא גם מתלוננת בכל פעם שמתיישבת שהטוסיק שלה כואב. יותר מאוחר הבן הבכור שלי מגיע לספר על שבוע הסיום של המסלול שלו. יבואו גם חברים לקטנה. מוסיקה רגועה ברקע, הילדים עסוקים בעצמם. נראה לי שאלך לצפות עם הילדים והגננת בעוד פרק מבאבילון 5 (הבן דוד של הגננת הוריד לי את כל הסדרה). איזה קטע, לא יודע אם אתם מודעים לכך, אבל צליל ההודעה של קבלת הודעה פרטית בכלוב לקוח מצליל הצלצול בדלת בסידרה באבילון 5.
שני סרטנים שכמונו, מה צריך יותר הסרטן ?
אולי בלאגן ? וואללה, מתוכנן מלא למחר. בינתיים אני נהנה מהרגוע.
שבת שלום לכולם.
לפני 15 שנים. 6 ביוני 2008 בשעה 17:14