כל אחד והתחביבים שלו, לאחרונה אני עוסק בייבוא סאביות מגיידייט. זה תחביב מקסים בכלל, שהרי סאביות הן מקסימות כל כך, יש להן ביקוש גדול, והן גם מטבע עובר לסוחר, כך מסתבר. יש כאלה מוזרים שמייבאים רהיטים מסומליה, או תכשיטים מהודו, פשוט מוזרים. למה בכלל לא לבחור בסחורה הכי חמה בשוק שהיא כאמור, סאביות. אני מייבא לא סתם סאביות, יש לי קריטריונים נוקשים למועמדות האפשריות לעסקיי הייבוא שלי. הן חייבות להיות כוסיות, אינטלגנטיות, ההתמסרות מובנית באישיותן, ממושמעות אלי, ומלכות של כל שאר העולם. אני אוהב אותן בוגרות, החל משנות השלושים המאוחרות וצפונה, אך שלא ייראו כמו הדודות שלי. הכי חשוב מהכל, הן כמובן צריכות לרצות אותי נורא, מה שכמובן מצמצם את האפשרויות למבחר לא גדול אך איכותי. שהרי מי שרוצה אותי צריכה להיות באמת שרוטה היטב.
תשמעו, מסתבר שזו עבודה לא קלה, אך משתלמת למדי. היא מחייבת הרבה סבלנות, וזמן שיש לי כעת בשפע. אבל תשמעו חברים, יש שם פשוט מלא, ממש מלא, שלא שמעו על בדסם מעולם, אך הבדסם כל כך צרוב באישיותן, שיכולות לעשות לי בית ספר, פשוט ללקק את השפתיים ולא רק.
האמת כשאני חושב על זה, רוב ההצלחות שלי היו כשייבאתי מבחוץ, למרות שהיו גם מקרים מוצלחים כאן.
מעניין מה יהיה הניק הבא שאבחר למיועדת. דווקא היו לי רעיונות די יפים בפעמים האחרונות, (מחייך לעצמי, ולא רק).
מה שבטוח, שאין לי כוונה לייחצן את הקשר במקום הזה.
רגע... שנייה... תגידו הרבה תודה חברים, שהרי אני ידוע בטעם הטוב שלי בנשים, והרי סאביות כידוע, זה לרוב משהו שלא נשאר במקום אחד הרבה זמן. איך אומרים פה בקהילה, אם יש סאבית שמוצאת חן בעיניך, והיא מקולרת, רק חכה קצת בסבלנות, שהרי לבסוף היא כנראה תגיע גם אליך.
ולגבי דידי... יש לי סבלנות של בדואי בכלל.
לפני 15 שנים. 27 בספטמבר 2008 בשעה 10:05
