הנוף בסוואנה שלי

תשמעו קטע, אבל תשבו קודם, ותחזיקו את הבטן, כי אתם הולכים להיות בשוק טיפה, שלא לומר להקרע מצחוק או מבכי או שניהם ביחד.

הבת של אחי בת 15 חברה שלי בפייסבוק. מה כלומר חברה ? וואללה לא ממש, פשוט כזה בהגדרות של פייסבוק אנחנו נחשבים חברים.
לפתע שמתי לב שהיא פירסמה פוסט האומר: אני לסבית גאה ושיקפצו לי כולם. כשקראתי את זה אתמול, גירדתי בתלתלים הבלונדינים שלי, ולא ידעתי מה מי מו לעשות. אבל היום ניגשתי לבדוק שם מה המצב, וראיתי שהגיבו לה: תפסיקי לבלבל את המוח, את לא לסבית, והיא ענתה: כן אני כן. פה כבר אמרתי לעצמי שאולי כדאי ליידע את אחי, שהוא בלשון המעטה, לגמרי בכלל, לא פייסבוקאי ידוע. ציצלתי אליו ושאלתי אותו אם הוא מודע שהאחיינית שלי כתבה את הפוסט הנ"ל ? הוא ענה לי בקצרה, הבנתי אותך, אני מטפל בזה. אמרתי לו, תשמע תראה, בעדינות נשמה, מה כלומר אתה מטפל בזה ? אם היא לסבית אז היא לסבית. הוא ענה לי, הכל בסדר, אני מטפל בזה, ביי.

לפתע תפסתי את עצמי באוזן, כמו המורה גאולה, שתפסה אותי ביסודי, ותהיתי לעצמי מה עומד לקרות שם בבית של אחי. לאחר דקה של דאגה גלוייה, החלטתי שאני מתקשר לגיסתי. התקשרתי אליה, אך לתדהמתי ענתה לי האחיינית שלי, (כן כן, זו הלסבית הזו). אמרתי לה היי XXX, תגידי אמא בבית ? היא אמרה לי כן, והעבירה את הטלפון. אמרתי לה: תשמעי נשמה, ראיתי בפייסבוק... התקשרתי לאחי... והוא אמר לי: הבנתי, אני מטפל בזה. אמרתי לו: בעדינות, והוא.... המממ.... היות ובבית את זו שממונה על העדינות, אני פונה אלייך שתדאגי שזה יהיה בעדינות. במשך כל השיחה היא יכולה להגיב לי רק בכתב סתרים טלפוני, היות והאחיינית שלי עומדת לידה, לא מבינה מה קורה. טוב נו, ניתקנו את השיחה בנימוס.

אני עומד ומגרד באוזן, ושואל את עצמי מה עשיתי, ואם הייתי צריך לעשות את זה. אמרתי לעצמי שמי שהכי יכול להשיא לי עצה במקרים כאלה זה הבן שלי הבינוני (בן 14), שהוא מומחה פייסבוק ידוע ומפורסם, אפילו במשטרה (זה לא מצחיק). סיפרתי לו את הסיפור, והוא אמר לי שלדעתו עשיתי טעות, ושהוא מוכן להתערב איתי שב- 90% זה בצחוק בכלל. הוא שאל אותי: תגיד, ביררת איתה את הנושא ? אמרתי לו מפיתום, אני בכלל לא מדבר איתה בפייסבוק, אין לי את מספר הפלפון שלה, ואני בכלל שכל האחיינים שלי בנים, מה אני יודע בכלל איך להתנהג עם בנות, אני תמיד רק משכתי לה בצמות וזהו. בזה מסתכמים הכישורים שלי בלשוחח עם האחיינית היחידה שהיתה לי מעולם. הוא אמר לי שלדעתו עשיתי טעות שסיפרתי. ניסיתי להסביר לו על אחריות מוגברת של אחים, אבל הוא לא הצליח להפנים את זה.

תוך כדי השיחה היו מספר שיחות ממתינות (אני לא עונה לממתינות). אחת מהן היתה מאחי. חזרתי אליו, והוא דיווח לי לאקונית, שהתברר שמישהי מהחברות שלה השתלטה לה על הפייסבוק כשהם היו באילת, והיא זו שעשתה את זה. שאלתי אותו אם הוא היה עדין, והוא אמר לי שהוא שלח שניים מבניו הגדולים לברר את העניין, והם אלה שחזרו עם התשובה. שאלתי אותו אם היא עכשיו שונאת אותי, והוא ענה לי שהיא לא יודעת שזה אני שגיליתי לו את העניין בכלל. מייד גיסתי אמרה מהצד שהיא כן יודעת שזה אני.

לפני כמה דקות הצצתי לה, וראיתי שהיא מחקה את הפוסט.

טוב נו, כולי תקווה שבפעם הבאה שניפגש היא עדיין תסכים שאני אמשיך למשוך לה בצמות.