לפני 10 שנים. 17 במאי 2013 בשעה 9:32
לפעמים את מזניחה את חוזקך.
משאירה את המחשבה במגירה אחורית,
משתחררת מכבלי הכח היומיומי,
נעמדת על ארבע
מכשכשת בזנב הוירטואלי
עם הלשון בחוץ
כמו גורה קטנה.
גורה שרוצה ליטוף,
גורה שרוצה לשחק,
גורה שרוצה חיזוק
גורה שרוצה לרצות.
ואני, כאדונך, מחייך אליך,
ונותן לך כמעט את כל מה שאת רוצה.