סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

זה בלוג סיכום

כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.
במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי
לפני 9 שנים. 4 באוגוסט 2014 בשעה 5:43

פרק חמישי....

לא ענית לי במילים. לא ציפיתי למענה מילולי. הזעקה שלך ענתה תשובה ברורה לחלוטין, כמו גם הרטיבות שמלאה את הכוס שלך, כמו התכווצות השרירים סביבי כשניסית לחלוב אותי בתוכך.

התחלתי לזיין אותך חזק ועמוק. שיפולי בטני מכים בתחת שלך ומתרחקים. את גנחת בקצב החדירה שהלך והואץ, כמו נשמתך. ראיתי את עורך מסמיק והמשכתי. ידעתי שעוד מעט את תבקשי לגמור, תבקשי שחרור ואז תתפוצצי.

שיניתי את קצב הזיון. עובר ממהיר לאיטי וחוזר חלילה. את נכנסת לישורת הסופית. שריריך מתוחים ורוטטים, זיעה נוטפת מעורך, הכוס שלך משמיע קולות רטובים כשאני דש בו....

 

פרק שישי

אני מביט בך, סמוקה ומיוזעת, יודע שעד מתקרבת לקצה. משיכה חזקה בשיער, ראשך נמשך לאחור, מותח את צווארך. אני מחייך ומזכיר לך "את צריכה לבקש לפני שאת גומרת" וממשיך לדפוק אותך בתנועות מהירות וחזקות יותר, שמטלטלות את כל גופך.

שדייך, שתלויים תחתייך, מטלטלים לכל עבר, הכוס שלך רטוב ונפוח, מלא בי, וזעקת סיפוק מתחילה לעלות מבטנך לכיוון הגרון. את נלחמת בגל שעומד לשטוף אותך ובבהילות ממלמלת – עכשיו! בבקשה עכשיו! אני חייבת לגמור! בבקשה!!

 

המשך.....?


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י