שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

זה בלוג סיכום

כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.
במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי
לפני 9 שנים. 14 באוקטובר 2014 בשעה 10:25

לעסות את גופך הערום.

למשוח אותו בשמן.

מהצוואר אל הכתפיים,

משם אל החזה,

השדיים,

להרגיש את הפטמות מזדקרות.

לרדת אל הבטן,

אל שיפוליה,

לעשות מסביב לשפתי הכוס,

את המשולש הרך והחלק.

לרדת אל הירכיים,

וביניהן,

אל השוקיים.

אצבעות חופרות בשרירים.

להפוך אותך.

לעלות מאחורי השוקיים מעלה.

אל הירכיים,

הבהונות מעסות את חלקן הפנימי.

לחיי העכוז,

החריץ שביניהן,

אל הגב,

הכתפיים ושוב לצוואר.

למשוח שוב את הידיים בשמן.

אצבעות מלטפות יורדות לאורך גבך,

אל חור התחת

מלטפות אותו,

מגבירות את הלחץ,

לאט ובהתמדה,

עד שקצה האצבע בתוכו.

לעסות את התחת מבפנים

בעוד אצבעות היד השנייה

מחליקות אל בין שפתי הכוס.

מחליקות על פני הקפלים,

מושכות את השפתיים,

את הדגדגן,

וחודרות עמוק לתוכך.

להתיישב,

להרחיק את הידיים ממך,

להתבונן בעורך המבריק מהשמן,

לראות אותך מתפתלת,

לחייך.

 

רוצה?


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י