זה קטע איך אנשים מופעלים מהפנטזיות שלהם. בין אם הפנטזיה מומשה ובין אם לא. אבל הכי לגמרי ממש, אנשים נטרפים ממימוש פנטזיות אפלות, בדסמיות, אקסטרימיות. זה מטריף אותם לגמרי לפנטז על זה. הרבה יותר מטריף אותם לדבר עם פוטנציאלי לעניין על זה. למשש את הפנטזיה בקירוב רב יותר.
בהרבה מהמקרים, מימוש הפנטזיה, פוגם בה, כי לא היה בדיוק.
אבל כשמימוש הפנטזיה הוא מעל ומעבר לציפיות, עם אלמנטים חזקים מאד שלא הופיעו בפנטזיה המקורית וחיזקו אותה. אז הם עפים, אבל לגמרי ממש בכלל.
***
אחרי מימוש מוצלח כזה, מה ההמשך?
מישהו שבא ולוקח אותך, מעיף אותך לקיביני טיזי.....
את פשוט שלו. מנשקת לו את הרגליים, מעריצה את האדמה שהוא דורך עליה. מייחסת לו תכונות אלוהיות. פשוט לגמרי שלו.
***
אז מגיעה המציאות, השגרה, ההתפכחות. הכרה בזה שהוא בשר ודם ולא אלוהים בכלל.
אז מה, מציאות זה לא רע בכלל. יכול להיות שווה לגמרי גם אחרי.
***
קיבלתי מתנה בחיים שלי. עבדתי עבורה קשה מאד ולאורך שנים. למדתי סקס, אירוטיקה, בדסם וכל אלו למלוא עומקן של המילים.
אני יכול לקחת בחורה בידיים שלי ולהעיף אותה לקיביני טיזי. אני לא מציין את זה כאן כדי להשוויץ או לעשות לעצמי יחסי ציבור.
אבל מה... (למה יש אבל, למה?)
בהתחלה התלהבתי מזה נורא. הייתי מסשן בלי הכרה.
עכשיו, אני רוצה שירוויחו את זה. זה פרס גדול. לא בגלל שאני מניאק חלילה (זה לא שאני לא). בגלל שנמאס לי להיות כלי שרת בידי אופורטוניסטיות, שמבקשות להגשים פנטזיות. אשמח לתת את זה, את הכל, את הנשמה, למישהי שבאה לתת לי, שבאה חדורת מוטיבציה לעשות לי טוב.
את כאן כדי לעשות לי טוב, זה החוזה.
אם תצליחי, השמים הם לא גבול.
קוואבנגה.
***
סיפור על פוצי ומוצי.
מוצי אמר לפוצי, תהיי נחמדה אלי, ואז אהיה נחמד ממש אליך בחזרה.
ענתה פוצי, אבל אבל, אם אתה תהייה נחמד אלי, גם אני אהיה אליך נחמדה מאד בחזרה.
ענה מוצי, נעים מאד, אני מוצי.
