לפני 9 שנים. 18 בינואר 2015 בשעה 20:56
היא כותבת דברים שלא אבין במקומות שלא אקרא, ויש לה מחשבות שאין לי את העומק או הידע לפרש, ויש לה רגשות שאני טועה שוב ושוב בפענוח.
ויש לה רגליים ארוכות מלמטה עד למעלה ופטמות שקשה לי לא לצבוט, ויש לה שיער למשוך ולשון לנשוך ועיניים לכסות וכתפיים לעסות וידיים לקשור ולמשוך לאחור. והיא ישנה בבוקר כשאני קם, וערה בלילה כשאני ישן.
ואני עושה לה לשכוח.
עם הידיים. עם הזין.
להרפות את הלסת.
לשחרר את הכתפיים.
בכאב. בתפיסות. במכות.
אני נושך לה את הלשון ותופס לה את השיער ומשאיר בה סימנים במקום מחשבות.
