לפני 9 שנים. 29 בינואר 2015 בשעה 6:34
אני אוהב את הרגע בו את גומרת,
הרגע בו שרירייך מתכווצים,
ואת כאילו מנסה ללדת אותי מתוכך,
שואגת במלוא גרונך,
משפריצה,
מאבדת שליטה,
מוסרת אותה בידי,
ואז פונה אלי
יודעת שאחבק אותך.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי