לפני 9 שנים. 16 בפברואר 2015 בשעה 7:56
החבלים שמפשקים אותך
רחב ככל האפשר
כל כך אמתיים לך.
הנוזלים שמטפטפים מכל חורייך,
אמתיים לא פחות.
את שוכבת מסופקת,
מלאה,
כואבת,
מאושרת.
מחכה,
שלא אתיר אותך.
שאתיר לך.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי