את מגיעה אלי מוטפחת, נקיה ומוכנה. באת בדיוק לפי ההוראות שלי לבושה רק במעיל השחור שלך ובנעלי עקב שאני אוהב.
רק שהכנת לי גם הפתעה שובבה והוספת משהו שלא אמרתי לך.
בדיוק בשעה שקבעתי אני פותח את הדלת ורואה אותך עומדת שם נבוכה ומתרגשת . אני מביט בך לרגע עד שאת מרימה את הראש והעיניים שלך ננעלות בשלי.
אני רואה בהן את ההתרגשות שלך, הרעב שלך, והפחד שלך.את רועדת ועל סף התמוטטות. אני מחייך תופס בידך ומושך אותך פנימה לזרועותיי ומחבק חזק עד שהנשימה שלך חוזרת ורעד מפסיק.
את לא שמת לב מתי ואיך אבל איכשהו בזמן שחיבקתי אותך סגרתי את הדלת והובלתי אותך למרכז החדר. התנתקתי ממך מתרחק צעד ואת פתחת את הפה מתחילה להגיד משהו אבל היד שלי זזה מהר וסותמת לך את הפה את מביטה בי ורואה אותי מניח את האצבע שלי על פי ומסמן לך להיות בשקט. ורק אז את שמה לב, סטירת מציאות שאת מבינה כמה מנותקת הרגשת, אני עוד לא אמרתי לך מילה . לא הוצאתי הגה מפי אפילו לא אמרתי לך שלום.
אני הולך לשולחן מרים את הכיסוי עיניים ושם אותו עלייך אבל את כבר מורגלת לזה עומדת זקוף ומחכה להוראות. אבל הן לא מגיעות. את מרגישה את המבט שלי חודר ובוחן, שומעת את הנשימה סדירה ששואבת אותך פנימה. אבל השקט הזה משגע אותך את מתאפקת עומדת זקוף וחושבת על ההפתעה שלך עם חיוך זדוני. את מרגישה אותי מתקרב וישר מפחדת אולי החיוך הזה היה לא במקום. אבל נרגעת כשהידיים שלי נוגעות בך בעדינות פותחות את המעיל ומפילות אותו לרצפה. אני לוקח צעד אחורה ושוב מביט בך ביופי שלך.
את מרגישה את החום שלי קרוב עלייך אבל אני עשיין לא אומר דבר עדיין שקט.
אני מתקרב מלטף אותך. ידיי עוברות על גופך פעם בעדינות ופה בחוזקה . בוחנות ועוברות על כולך מהפנים והשפתיים שלך לצוואר יורדות לחזה חופנות צובטות ומושכות. מלטפות את הבטן אוחזות הירך מסמנות ועולות לרטיבות הבלתי פוסקת שלך. ועדיין שקט.
את מתמכרת למגע שלי נאנחת אבל משתגעת מהשקט .
פתאום הכל נעצר יד אחת צובטת ומושכת את הפיומה השמאלית והיד השניה על התחת שלך . את מתאפסת מייד מבינה שמצאתי את ההפתעה שלך את הפלאג האנאלי שלא אמרתי לך לשים. עכשיו אתה תדבר את חושבת אבל לא עדיין שקט קפוא.
את לא יודעת עם אני מחייך או כועס הכל שקט ואת משתגעת את מתחילה לדבר מנסה לבקש סליחה אבל שותקת כשאת חוטפת סטירה.
מייד במהירות ועוצמה שאת לא מבינה איך היא אנושית אני תופס לך בעורף מצמיד אותך לקיר. החזה שלך נמחץ על הקיר הגס והעמידה שלך לא יציבה אני כאילו מחזיק אותך רק עם היד שאוחזת בעורף בכוח כואב ומרתק ועדיין שקט.
את מתחילה לבקש סליחה להגיד שאת רק רצית להפתיע אותי אבל את בקושי יכולה לדבר כשאת נמחצת לקיר ואז את מרגיש את הכאב החד הצורב של היד שלי שמפליקה לך בכוח לתחת. ועדיין אני שותק.
את כבר יודעת מה לעשות וסופרת בכל ומבקשת סליחה עם כל מכה .
1 סליחה אדוני
2 סליחה אדוני
3 סליחה אדוני
...
30 סליחה אדוני
את כבר בוכה כואב לך ואת לא רואה את מחוצה על הקיר מרותקת על ידי ואני לא אומר לך דבר עדיין שקט.
אחרי הספאנק ה30 היד שלי מלטפת את הטוסיק האדום והכואב שלך היד שלי מרגיעה אותך אבל את שמה לב להבדל באחיזה שלי באיך שאני עומד ליידך את מרגישה את הטורף שבי מתעורר ועדיין שקט.
אני מתחיל להוציא ולהכניס את הפלאג מהתחת שלך מזיין אותך איתו משחק בך במהירויות משתנות את לא מסוגלת להתרגל לשום קצב ועדיין אני בשקט.
את נאנחת גוהרת וזזה תחת ידיי מתרגשת ומשתגעת רוצה עוד רוצה להרגיש אותי לשמוע אותי אבל אני בשקט.
אני מוציא את הפלאג אחרי שהרחבתי אותך מספיק ואת מרגישה את הזין שלי חודר לתוכך בבת את מזיין אותך בעמידה מצמיד אותך לקיר ומשפד אותך כמו חיה על חנית הצייד .
אבל אני עדיין שקט אפילו לא נאנח רק הנשימות שלי משנות ווליום ומקצב.
אבל את בעולם אחר אני מזיין כמו חיה פרועה ללא רחמים חודר מפליק מושך בשיער פרועה ואת מרחפת נמחצת שוקעת ועפה. האנרגיות בך רק מתגברות את כבר לא יוכלה עם השקט הזה.
את צורחת וגונחת מתחננת לעוד מקללת ואומרת תודה. הכול רק למלא את האויר ברעש. הכל רק די עם השקט.
והעוצמה שלי רק מתגברת ואת נקרעת .
אז את שומעת מילה אחת ממני הפעם הראשונה שאני מדבר . מילה שגורמת לך להתפוצץ ולהשתחרר מילה שמעיפה אותה לרקיע סוף סוף את שומעת אותי, את הקול שלי.
המילה פקודה אחת פשוטה "תגמרי" ואת גומרת בעוצמה גופך רועד וכל התסכול כל האנרגייה שהצטברה כל השגעון שהרגשת הכל מתפוצץ בנקודה שמחברת בינינו ואת גומרת וכשהתחת שלך מתכווץ וחולב את הזין שלי אני גומר לתוכך ומעיף אותך שוב לגמירה נוספת אבל הפעם אחת ארוכה ופועמת.
את חוזרת לעולם לאט לאט ושמה לב שאת כבר לא צמודה לקיר ושאני מחבק אותך על הרצפה מחזיק אותך קרוב ומכורבל עד שאת נרגעת ונושמת הכיסוי עיניים ירד ממך ואת מביטה בי רואה את החיוך שלי ואני מרים אותך ולוקח אותך לספה יושב ומחבק מלטף ומדבר איתך ...
