לפני 17 שנים. 27 ביולי 2006 בשעה 9:15
באלוהים אמא, כמה שאני שונא את המלחמה.
יהי זיכרם ברוך.
במותם, ציוו לנו את החיים.
כבוד
הנוף בסוואנה שלי
מילים מילים ואת משמעותן, יבוא לו גל ישטוף אותן.
venus in our blood(שולטת)
-
יהי זכרם ברוך.
''במותם ציוו לנו את החיים''..
ילדים ששנקטפים ומתים,
ואנו-
אנו חיים...
תהי נשמתם צרורה בצרור החיים.
''במותם ציוו לנו את החיים''..
ילדים ששנקטפים ומתים,
ואנו-
אנו חיים...
תהי נשמתם צרורה בצרור החיים.
לפני 17 שנים
aka BODYGUARD
-
בלוג של כבוד..
איש חרב אני..
אין מקום יותר מכובד ליפול בו כלוחם מאשר בשדה הקרב
אבל הכאב עדיין צורב..
לא כעת נתאבל
כעת שעת קרב
נתאבל בתום ניגון התותחים
אבל לפני כן-
נכה בהם כמה שרק אפשר
יען כי הקם להורגך- השכם להורגו.
אכן..
כ ב ו ד ! ! !
איש חרב אני..
אין מקום יותר מכובד ליפול בו כלוחם מאשר בשדה הקרב
אבל הכאב עדיין צורב..
לא כעת נתאבל
כעת שעת קרב
נתאבל בתום ניגון התותחים
אבל לפני כן-
נכה בהם כמה שרק אפשר
יען כי הקם להורגך- השכם להורגו.
אכן..
כ ב ו ד ! ! !
לפני 17 שנים
צ'יטה(שולט)
-
גם אני איש שהיה שם
את זעקות הפצועים, קשה להפסיק לשמוע
הרבה שנים אחרי
המלחמה הזו, נדרשת
ויש לה מחיר
והוא גדול נורא
אבל חייבים
זה לא משנה את העובדה שזה כואב נורא
אבות לא אמורים לשבת על בניהם שיבעה
זה יותר מדי נורא
יהי זיכרם ברוך
את זעקות הפצועים, קשה להפסיק לשמוע
הרבה שנים אחרי
המלחמה הזו, נדרשת
ויש לה מחיר
והוא גדול נורא
אבל חייבים
זה לא משנה את העובדה שזה כואב נורא
אבות לא אמורים לשבת על בניהם שיבעה
זה יותר מדי נורא
יהי זיכרם ברוך
לפני 17 שנים