סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מדברת לעצמי

ואליו
לפני 8 שנים. 6 ביולי 2015 בשעה 19:58

הוא הלך, מותר לו את יודעת,

היה החבר הכי טוב שלך, שלי, של כולנו.

נכון, חלקנו היינו בקשר רומנטי איתו וכולנו אהבנו אותו מאוד

אבל מותר לו לעזוב אם זה מה שהוא צריך.

אולי טוב לו יותר עכשיו.

שם יש פחות זכרונות,

שם יש לו אישה.

את זוכרת כמה הוא רצה אישה, חלום חייו.

עכשיו יש.

הוא רחוק, זה כואב לכולנו.

כולנו מתגעגעים.

זוכרת שאני עזבתי אותו מזמן , התרחקתי כי(ו) פגעתי.

הוא לא הפסיק ולא יפסיק להיות חסר.

מגיעה לו התחלה חדשה.

שחררי אותו.

מי יודע...

אולי הוא יחזור עוד 20 שנה, שלם יותר.

אני מקווה שטוב לו שם, שהיא דואגת לו יותר טוב ממני, מכולנו.

שיהיה מאושר. זה הכל.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י