לפני 8 שנים. 7 בדצמבר 2015 בשעה 9:06
עכשיו,
כשהשמש בוהקת בשמי התכלת,
ללא ענן,
ללא חום,
שמש סטרילית
כמעט מלאכותית
כמו זרקור בחדר הניתוח,
עכשיו,
זה זמן להיכנס למיטה,
לזיין אותך,
לחבק,
ולהרדם כשאת בזרועותיי.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי