סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Equilibrium

אני מראש בוחרת לפנות במין זכר, אף על פי שכל מה שאני רוצה להגיד מופנה לכל המינים.
אז שלום לך בן אדם.
תיכנס, תרגיש כמו בבית... אך אל תשכח בבקשה שאתה אורח.
אורח בעולמי הפנימי שאני מצאתי אומץ לשפוך פה באותיות שחורות וקטנות במלבנים לבנים.
תשאיר את השוט,האזיקים והמניירות פה בכניסה. פה אתה לא צריך להיות שולט, נשלט, מתחלף או כל תפקיד אחר שאתה סוחב על כפתייך אן בכיס שלך.
פה כותבת אשה. בנאדם כמוך, שמורכבת מהרבה יותר צדדים וחלקים למעט כוס, ציצי והנטיות המיניות שלה.
תידע שכל מה שאני כתבתי פה, כל הפרטים הקטנים שנתתי להם חיים בעזרת זכוכית מגדלת של המודעות שלי, הם נשפכו החוצה לרוב לראשונה וסביר להניח לאחרונה... אתה עד לדברים ולאירועיים בחיי שרוב הסביבה הכי קרובה ויקרה שלי לא מודעת אליהם.. אולי מנחשת.. אבל אתה יודע. תוכל לשאת באחריות הזאת?
פה, בבלוג אני שואלת שאלות, מחפשת תשובות, שופכת על הדף ומסדרת את כל מה שאני לא מצליחה לנסח רק בראש, משתפת בהבנות ותובנות על העולם בו אנחנו חיים, על עולם השליטה, משתפת בחוויות שלי בתהליך ההתפתחות האישית (והמינית) המתמדת שאני נמצאת בה. פה אני בוכה, שמחה וסתם משתעשעת. נראה לך שתוכל לזרום איתי? אני אשמח. אז תשאיר תגובה, תשאיר סימן.
נראה לך שזה לא בשבילך, לא ברור ? אז תעשה טובה, אל תלכלך בבקשה, פשוט תמשיך לבלוג הבא, זה לגמרי מובן- אני לא אהיה מובנת לכולם לעולם. אם השוני גרם לך לתהות - תשאל שאלה בכיף. אבל אל תשכח שאתה באת אלי ולא אני אליך.

פה בעולמי הקטן הזה לא שופטים אנשים לפי דת, גזע, מין, מראה חיצוני, נטייה מינית או קולינרית. פה שופטים רק את אלה ששופשים.
פה בעולמי הקטן כולם בני אדם... If you know what I mean... :)

אז ברוך הבא לעולמי הקטן. תוריד נעליים, תמזוג לך כוס מים, תתרווח, קח נשימה ומחייך לי בחזרה כבר - אני מחייכת לך מאז שנכנסת :)
***
כל השירים המפורסמים בבלוג עם סימון (с) ללא שם — הם פרי יצירתי ושייכים לי ורק לי...
לפני 8 שנים. 17 בדצמבר 2015 בשעה 7:10

ברלין שלנו הייתה מאד תיירותית, עשינו כל מה שתייר צריך לעשות והכנו לעצמנו גם תוספת נחמדה— ביקור באחד ממועדוני סקס. מבחינת הזמנים המסיבה היחידה שיכולנו להגיע אליה הייתה מסיבת שנות 20-30 במועדון סווינגרים Insomnia.

אין קונספט יותר טוב לפי דעתי, תמיד הייתה לי תחושה שחייתי בתקופה ההיא, כמה פורימים רצוף התחפשתי ברוח התקופה. 

אז נכנסנו למועדון— חוליגן וזונה.  

האווירה הייתה מאד נעימה. להקה מנגנת מוזיקה חייה מהתקופה, זוגות לבושים/חצי לבושים/רבע לבושים יפה ומושקע רוקדים צ'רלסטון, פירות אקזוטיים על הבר, סרטי סדו בשחור/לבן על הקיר. בחדר סמוך לעישון נפתח שולחן פוקר וגברים בחליפות וכובעים עם כוסות וויסקי ביד התישבו לידו. 

מצד שני של האולם  דלת שמביאה למתחם קטן בו היו מקלחות, ז'קוזי ושני חדרים פתוחים— אחד עם מיטת עור גדולה, שני — עם כיסא ישן של רופא נשים.

מעל רחבת הריקודים נפרשה גלריה ענקית שעדיין הייתה סגורה.

אחרי כמה וויסקי וריקודים בכיף(המוזיקה הספיקה להתקדם לשנות 50) אדוני לקח אותי לחדר עם כיסא רופא נשים, הושיב אותי והחליט לרדת לי. לא עברו 10 שניות בחדר כבר היו איזה 4 גברים שצפו בנו. לא עברו עוד 30 שניות שניים מהם כבר היו משני הצדדים של הכיסא, זה שמשמאל ליטף לי את החזה, תוך כדי שהוא פותח את המכנס ומוציא את הזין הזקור שלו. זה שמימין רק הסתכל ואונן. 

הפומביות בפני עצמה מוסיפה לי היום לתחושה, העיניים שחודרות לתוכי גורמות לכל תחושה הכי קטנה להיות חזקה יותר , אבל שני העורבים האלה התחילו לגעת בי בלי רצוני, בלי לשאול אותי או את אדוני... זה שמשמאל כל הזמן ניסה לשים את הזין שלו בתוך היד שלי, אני התעלמתי וחיכיתי לרשות שהוא יבקש. 

אדוני עצר לרגע ושאל אותי אם הכל בסדר, עניתי שכן, רציתי לראות לאן זה ייקח אותנו. גבר משמאל הוציא את השד שלי מהמחוך והתחיל למצוץ אותו, מימין— ליטף לי את הכתף... 

מארבעתינו — היחיד שגמר היה זה שמשמאל:)  אני ביקשתי מאדוני להמשיך בחדר אחר— חדר קטן בתוך חדר עישון— שבקושי היו לו קירות, אבל הייתה דלת שננעלת. עברנו לשם. נעלנו את הדלת. סביב החלונות הרחבים שוב הסתדר לו קהל מסוקרן. אדוני חזר לאותה נקודה בה הוא עצר וכבר שום דבר לא הפריע לי להתפרץ בגמירה קולנית שלרגע עלתה על כל צלילי המוזיקה הנעימה שהתנגנה באולם הראשי. 

חזרנו לרקוד ולשתות. אחרי שהלהקה סיימה את ההופעה, נפתחה הגלריה מעל הרחבה. כשעלינו לשם, גילינו מתחם ענק עם הרבה מיטות עור, עם אריזות טישו וכוסות מלאות בקונדומים לידן, ובחורה שמנקה ומסדרת וקיבלה את פנינו לשלום. נעמדו ליד מעקה המשקיף על הרחבה וחיכינו לראות מה יקרה. הזוגות התחילו להגיע ולתפוס מקומות על מיטות— חלקן עמדו בנפרד, חלקן היו מחוברות ביחד. 

אחרי שהאווירה קצת התחממה גם אנחנו החלטנו לתפוס לנו מקום וביקשנו רשות מזוג נעים שהתחרמן לו על מיטה גדולה להתמקם לידם...

כל כך הרבה גירויים, כל כך הרבה משתתפים.. וכל זה היה מאד פתוח, מאד מזמין, אבל זה היה לפי דעתי סטרילי מדי. לא הרגיש לי בכלל סקספיל באוויר. 

לא באמת הצלחנו. אחרי שעה של התחרמנויות , וכנראה מרוב הגירויים מבחוץ וגם מחוסר זמן (בבוקר הייתה לנו נסיעה לאמסטרדם) החלטנו להתקפל למלון.

ולסיכום: 

א. קהל מאד יפה

ב. אווירה נעימה וחמימה

ג. אנשים מעניינים שיצא לנו לדבר איתם

ד. וונילי מדי (אולי נפלנו על הערב כזה)

ה. הייתי בטוחה (ממה שסיפרו לי) שחייבים לבקש רשות כדי להצטרף למשחקים של אחרים..

ו.נהנינו כל רגע בכל מקרה :)


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י