לפני 6 חודשים. יום שני, 20 באוקטובר 2025 בשעה 7:58
עשיתי ניסוי בבעלי חיים.
יצאתי לדייט שלישי באורך של יומיים. מאד אינטנסיבי, מאד מהיר.
מצד אחד מאד מתוק , נעים ונוח ומיני, בחלקו. מצד שני חזרתי לא שלמה.
עשינו מלא מין שמפעם לפעם הראה לי את הפערים בינינו וכדי לגשר עליהם צריך פה מסע חינוך ממושך.
ולא, לא רוצה לחנך.
למרות האורגזמות המרובות שאני בכל זאת אדע להפיק, חזרתי קצת מרוקנת. אבל ידעתי מה בדיוק חסר לי.
מר בחור מהסופש זיין את הגוף שלי. לא ידע לגעת בדברים יותר עמוקים שבי. לא ידע לזיין לי את הלב ואת הראש.
אני יודעת איזה תדר גבוה אפשר לייצר. ולא רוצה להתפשר על פחות. לא הצלחתי אפילו להראות לו עשירית מזה מרוב האטרף הילדותי (ודי חמוד יש לומר, לפרקים) שלו.
חזרתי לא שלמה. רעבה, אבל לא בגוף.
שרתי שיר קטן למר יופי. רק הוא יכול לחבר אותי. רק הוא יכול להשלים לי את החתיכה בפאזל בלי שאני אבקש, מספיק שאני רק אספר מה קרה בדיוק.
אחרי שנה ומשהו של הקשר, זה היה הלילה הראשון שהוא לא זיין אותי. פיזית.
זה היה לילה שכולו היה מעשה אהבה עם הלב ועם הראש שלי. הוא עטף, ריכך, שיחק, הכיל, גירה, היה כל כך עדין איתי הפעם.
אני אפילו לא רציתי לגמור גם כשהייתי קרובה בזמן שהוא שיחק עם הלשון עם רכות לא אופיינית לו.
זה היה לילה בו דיברנו לב אל לב, עוד יותר עמוק, עוד יותר חשוף, עוד יותר פנימה והידיים לא הפסיקו לרוץ ולהעלות את הגירוי שלא מחפש פורקן. רק היה אפשר לראות אותו מזדקר עם כל גילוי הלב החדש ולשמוע אותי נהנחת בשקט ומזיזה את האגן שלי.
זה היה לילה בו נתתי לו לקרוא כמה פוסטים עליו מפה תוך כדי שאני יורדת לו.
לילה בו הוא 'כותב' פנטזיה בקול רם , בפרטי פרטים בזמן שהוא משחק בי ואז אני בו.
לילה בו אני 'כתבתי' פנטזיה בקול רם, בזמן שאני רוכבת על הפנים שלו.
אנחנו אלופים של אדג'ינג. מכל סוג. מה שבא ליד. לא להתקפל, לא לברוח, לקחת עוד יותר גבוה, לקלל אחד את השנייה כשעוצרים רגע לפני...
"זה לילה שלא נשכב" הוא אמר לי אחרי שאיחרנו את כל הדדליינים לסיום המפגש...
"זה מה שהיה צריך להיות פה היום, זה מה שהיה חסר לך"
וכמה הוא צדק. סיכמנו גם לא לשחק עם עצמנו לפני שינה אלא להירדם כל אחד בבית שלו בענן הזה שיצרנו.
לא הפסקנו להודות אחת לשנייה על מה שקרה.
אני אחרי 3 שעות שינה ומעולם לא הרגשתי ככה שלמה.
